פרק ראשון: יעל בו יסופר איך יעל הקטנה מתחילה עם הבוס של חברתה הטובה ביותר, חוקר בכיר ומהולל, ומופתעת מאד ממה שמתגלה להן. פרק שני: ליאוניד. החוקר הבכיר מוזעק למילואים ופוגש בליאוניד, עולה מרוסיה, המלמד אותו פרק בהפקרוּת. פרק שלישי: מכתב הפתעה: החוקר מוזמן לכנס בטומסק, העיר האסורה בסיביר. פרק רביעי: החיים החדשים. שתיים – […]

 פרק עשרים־ותשעה: Travellers 1. מרכז הקניות השכונתי הוא מעט המחזיק את המרובה. מוקף במגרש חניה שלא אחת יש לגמאו בריצה מפני הגשם השוטף ולא אחת יש להלך בו לאט ובזהירות מפני משטחי הקרח הזכוכיתי שנקרשו עליו – וכשהגעת הוא סוגר עליך דלת חרישית לעולם חמים, יבש ונוח. יש בו חנות מכולת רחבת ידיים, מוארת ונקייה […]

פרק עשרים־ושבעה: ג‘ניפר 1. את יום ראשון העביר בסידורים. במכולת המצוחצחת, הזורחת, המרווחת, נעצר ליד דוכן הפיצוחים. כלואים בתיבות פלסטיק שקוף וחנוטים בשכבה עבה של מלח הם נראו לו כגרסה הקנדית המבויתת והמתורבתת לפראות המזרח תיכונית. בכף גדולה, שהייתה קשורה בחוט לדוכן, העמיס שקית פלסטיק שקטף מגליל־השקיות, בזירעוני דלעת. טובים לכוח גברא, אומרת השמועה, אמרה […]

פרק עשרים־וששה: ג‘ני 1. יעל נסעה בבוקר, ועד הצהריים עוד התאפק. אבל אז כבר לא היה יכול יותר וצלצל לג‘ני. “מתי אפשר יהיה לראות אותך?“ “אני לא חושבת שאני אהיה פנויה בזמן הקרוב.” הייתה תשובתה הצוננת. “מהממ… מה קרה?” “לבן שלי יש משחק כדורגל היום, וגם אחריו לא נהיה פנויים“. “ומחר? בערב?” “יש אספת הורים […]

פרק עשרים־וחמישה: עוד ביקור. 1. לא. הפעם הוא לא הספיק לקנות וורדים בחנות הפרחים, רק צרור צפרנים אדומות בחנות המכולת; והוא גם לא הספיק לסדר את הדירה ולהחליף את המצעים ומיהר ישר לשדה התעופה מיראבל, מאה ושבעים קילומטר למזרח. הוא הבזיק במצלמה אל יעל שיצאה ממעי המסוף, עייפה ושמחה, כשהפוני על מצחה מחייך, עיניה השחורות […]

פרק עשרים־ושניים: וורדה 1. בשדה התעופה של אוטווה לקח מונית. מונית גדולה, שחורה, מאלו הממתינות שם לשרת את נכבדי קנדה ואורחיה החשובים, ונהוגות בידי פליט מלבנון. הנהג לא ניסה לקשור איתו שיחה, והתקפד בפינתו, מניח לרדיו שלו לטרטר כבושות וארוכות על הסתבכות הצבא הקנדי בסומליה, ועל הבושות שהנחילו שם לארצם שוחרת־הטוב צנחניה אדומי הכומתה. החורף […]

פרק עשרים־ואחד: נס חנוכה 1. וכשהדלת נסגרה אחריהם סקרה יעל חטופות את החדר ואת הוורדים האדומות הלוהטות באגרטל וסבה על חרטום נעלה והביטה בו בעיניה שאחזה בהן אש ושלבה את ידיה סביב צווארו והתרוממה על קצות אצבעותיה כדי להביט לו ישר לתוך העיניים ואמרה בקול הכי נמוך ושקט שהיה לה: “אין לי סבלנות. בוא להזדיין.” […]

פרק תשעה־עשר: עוד מכתב 1. כחייל ממושמע הוא בודק כל מעטפה המגיעה בדואר על פי הוראות הקב“ט: ראשית בוחנה בזהירות מכל הצדדים, מנסה לוודא שהשולח מוכר, בודק אם יש כתמי שמן, אם היא מדיפה ריח שקדים מרים.וזו שהגיעה היום – האם היא מעטפה חשודה? הרי היא מעטפה רוסית סטנדרטית, דהוית אותיות, אבל עם בול מקומי, […]

פרק שמונה־עשר: סופר עברי 1.   בבוקר המחרת פגש בפתח המפעל בתום, המנהל שלו, שלבש מעיל חורף ארוך ואלגנטי, ועטה כסיות משובחות מעור צבי. תום חייך אליו במאור פנים, ובעודו מנקה בתשומת לב את סוליות נעליו בשבכה שעל הרצפה, שאל אותו אם הוא יודע היכן הוא רחוב וולינגטון? והאם כבר נקלע למאפיית הבייגל המהוללה של […]

פרק שבעה־עשר: פגישה שניה עם הקב“ט 1. בבוקר המחרת האדימו העלים של גדר השיחים שהקיפה את בניין WriteBeer. כתום פשה בעלי שורת עצי הצפצפה הגבוהים שלידו. כפור פרח על חלון המכונית, ועל לוח המודעות בכניסת העובדים צצה מודעה קטנה בזו הלשון: “ספקטרומטר לבקוצ‘יסטן“ “אל תתפלאו אם תראו בימים הקרובים הבהקי אור צבעוני במעבדה 3C. ממשלת […]

פרק ששה־עשר: מכתבים למפעל שתי כניסות: האחת רשמית, בחזית הבנין ופונה לכביש. דגל קנדה מתנוסס מעליה. ומאחורי דלפק מצוחצח, פילדנדרום לצידה, יושבת פקידת קבלה בחליפה אלגנטית ומשוחחת בלחש בטלפון. וישנה כניסת העובדים. היא חסרת כל תואר והדר אך פונה ישר למגרש החניה. מגנט קטן הוא מפתח הקסמים שלה, וכששמים אותו במקום הנכון על דלת הזכוכית […]

פרק חמשה־עשר: פגישה עם הקב“ט על פתק קטן מנייר דק ומגולגל היטב בארנקו היו מספרי הטלפון של קציני הביטחון בציריך, מוסקבה, ניו־יורק ואוטווה. “צור איתם קשר מיד כשתגיע” הייתה ההנחיה. מה אפשר לעשות. “רגע, אני תכף אמצא אותו,” אמרה המרכזנית מעבר הקו ומיד שמע אותה צווחת: “יוסי! יוסי!”. יוסי דרש שיעזוב הכל ויבוא מיד, והם […]

 פרק ארבעה־עשר: העולם החדש   1. ומיד קמו והתלבשו ונטשה טמנה את כל זהבה בבגדי החולין האפורים וחזרה וניטשטשה לסתם עוד עכברונת אחת והם ירדו במעלית הצפופה עשרים קומות לרחוב, והגיעו לקיוסקים העלובים שעל המדרכה. שוב הוציאה את המגבים והמראה ממחבואם, והצמידה אותם חזרה למקומם בשמשה הקדמית של ה“לאדה” הקטנה, ויצאה לדרך לצד הנהר בצל […]

  פרק שלשה־עשר: התרוששות “ראשית, היסוסי – שוודאי מוכרים לך – לבלבל לך את המוח? ובאיזו זכות – עכשיו שאינני מטופל בתשלום? מאידך אף פעם לא הרגשתי שטיפולך הוא פעולה עסקית גרידא. אמנם יחסינו אופיינו בכך שהתמקדו בי ובבעיותיי ואת נשארת לגמרי בצל, אבל האכפתיות שלך נראתה לי כנה ואותנטית. את גם בעצם האדם שיודע […]

פרק שנים־עשר: אלן. 1.   ערב קיץ ירד על לוצרן, בעמק בין ההרים. 28 באוגוסט, רקיע שחור וכוכבים זוהרים בו. גן של בית קפה על גדת הנהר, מול הגשר הצר, הארוך, העטור בשרשרות פנסים, בין העצים. בשולחן סמוך יושבת נערה לבדה. השיער הבלונדי הקצר, העיניים האפורות־תכולות המרווחות, עורה הצח, הרענן, הציווי החרישי העולה ממנה – […]