ב־12 במאי 1948, שלשה ימים לפני תום המנדט, פוצצה פלוגה ב’, גדוד 53 של חטיבת גבעתי (לימים גדוד 152 של “מחוז השפלה”, לימים חטיבה 11) את ג’סר איסדוד – הלא הוא גשר “עד הלום”. החבלה בגשר נועדה לעכב את תנועת המצרים המשוערת לכיוון תל אביב, שתתרחש ברגע שהשלטון הבריטי יתם. יזהר היה הקמ”ן של אותו […]

“אנשים אינם נכספים לראות בסיפור אלא את אגדת–חייהם הבהירה. […] שהמעשים החיוביים והמבטיחים גאווה יובלטו ויאורגנו לשלמות גדולה, טובה ומיטיבה. ותקום אז מצבת–זכרון לתפארת. […] ופתאום מגיח מישהו ומעז ללכלך בשוליה, כשבידיו סיפור–מעשה כביכול, שולי ומרושﬠ כאחד. מייד הופך הלז להיות עוכר–ישראל, משמיץ מלחמות–היהודים, ותומך ברשעים שבשונאיהם. כמובן שאין סובלים לכלכן כזה והכול מוחים כנגדו […]