א. שש בבוקר במטע הזיתים. מוקי צור, רזה כשלד, כבר במרומי הסולם ותרמילו מתמלא במהירות בזיתים ירוקים. מוקי נראה אז כאילו היה התגלמות “התלוש” מכתבי ברנר או גנסין: “אותו בחור גבוה ומקורזל, שזוויות פולטאווה שלו, הנידחות והשוקטות, טילטלוהו לפני ימים אל חוצות שיקגו וניו–יורק, ההומיות והחצופות, ואל הפרריות, שאצל באלטימורה, הצהובות והחרשות, והללו יחד חזרו […]
