פרק תשיעי: אצל ראש השרות “כן כן, תכנס.” אמרה הרלשי“ת מאצל שולחנה העמוס, בצריף הצנוע שבפאתי הקריה. הוא הגיע לפגישה אליה זומן בדיוק נמרץ. מאחורי שולחן כתיבה גדול ישב הראש ודיבר בטלפון. פניו פנו לאיזו נקודה רחוקה בחלל והוא אותת לו בידו לשבת, בלא להפנותם אליו. “לא.” אמר לאפרכסת, כנראה “לא. לא ולא.” אחרי שהחזיר […]

פרק שביעי: ד“ר ע. שלשלת 1. לעבודה מגיעים בהסעה: אוטובוסים נוחים למדי שניכר בהם המאמץ לא להתבלט. השכם בבוקר הם משוטטים בין השכונות ואוספים את העובדים הממתינים להם בתחנות לא מסומנות. רובם מתיישבים שניים־שניים בספסליהם, אבל הד“ר שלשלת יושב סולו. איש לא יהין לשבת לידו. הוא לובש מקטורן אפור ומחייך בשביעות רצון. שלשלת הוא חוקר […]

פרק חמישי: אמנון ותמר. 1.   יו“ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מילא תפקידים חשובים מזה בעבר והנה נדחק לעמוד בראש קבוצת טרחנים תאבי כבוד. מרירותו שיתקה אותו וגם עיסוקו בכתיבת אלבומי הלל (רווחיים מאד) למדינה ולעם לא הותירה זמן פנוי בידיו. על מכתב התלונה ששלח החוקר ובו תיאור (במסגרת המגבלות הביטחוניות) של הניסוי שנדחה […]

פרק רביעי: נקודה. 1 המאבק האמיתי מתרחש במעבדה, אבל רק מעטים יכולים להבין מה מתחולל בה ורק מיעוט מבוטל מאלו גם מתעניין. לקומץ הזה הוא שולח מפעם לפעם מאמר או דו“ח או מרצה לפניו בכנס כלשהו. ואולי היותו מבודד כל–כך במעבדה שלו, מנותק כל–כך, מוגן כל–כך (כמעט אין איש בעולם המורשה להיכנס אליה, גדרות עבים […]

  פרק ראשון: יעל 1. יעל הקטנה מזכירה בכירה בלשכה שבכניסה לקומה החמישית מתחת פני האדמה. שם היא מתקתקת את סודות המדינה, מתייקת אותם, וממתיקה לחש עם ריקי, סגניתה החותרת תחתיה. שוטפת הן מחליפות חוות דעת על הגברים החולפים הלוך ושוב לפני מכתבתן, כמו מצרפות נספחים משלהן לתיקים האישיים השמורים בתוכה. יעל לא יכולה להגיד […]

33. אחרי זה הוא היה מאד עסוק, עסוק יומם ולילה, לא היה לו זמן. נופר התמידה לצלצל למשרד שלו והמזכירה היתה נכנסת אליו תמיד עם אותו חיוך שותף סוד קצת מלגלג ואומרת “ההיא מנון זין שוב מצלצלת, להעביר?” בסוף אמר לה שביום שישי לפני הצהריים הוא צריך להיות באוניברסיטה בירושלים, אצל פרופ‘ קב־ונקי, ואם ישאר […]

32. עדיין נשאר לה קצת זמן לפני שיהיה עליה לשוב לעיסוקיה. הם התנגבו, שבו והתלבשו, גללו את הכיסוי מעל המכונית וחזרו לשבת במושבים הקדמיים. נופר הוציאה מתיקה בקבוק זעיר של דוזרדין והשקתה אותו והוא שאל אותה מדוע היא מקפידה כל־כך להסיר את הטבעת מאצבעה לפני שהם מזדיינים. “אני לא ערומה לגמרי עד שאני לא מסירה […]

27. כמה מוסדות מחקר חשובים באמריקה הזמינו אותו להרצות בפניהם, ומחר הוא עומד לטוס לשם. נופר, נ.ז. אלקטרוניקה, מצלצלת אליו ומבקשת שימצא גם לה מעט זמן לפני שהוא נוסע. “אני בוערת” היא לוחשת לשפופרת והוא לא בטוח כי מכבה־האש זה דווקא הוא. בתואנה כי עליו לסדר עוד משהו דחוף אחרון בתל־אביב הוא נוסע לירושלים. כתמיד, […]

24. כולם בפלוגה כבר היו מעל גיל שלושים וחמש כשצה“ל החליט להסב אותה מחיל רגלים לחיל שריון. האימון נערך בג‘וליס אבל מטעמי חיסכון רק בטנקים נייחים ודוממים. חיליק הרס“ר התערב עם רס“ר הבסיס, הסוס הלבן, שיש לו בפלוגה מישהו שיכול להתניע פקפק במשיכה אחת, בחצי משיכה אפילו. הוא וידא שמגיע דלק לקרבורטור ושהמשנק בפעולה, ואז […]

20. עבר שבוע? עברו שבועיים, שלשה? שוב ישיבה בתל־אביב, ואחריה קבעו להפגש סוף־סוף בביתה החדש, היא כל־כך רוצה להראות לו אותו. וכשהגיע כבר חיכתה לו, אבל בחוץ. “זלטופולסקי חזר מוקדם,” אמרה בלחש “אז אמרתי לו שאני נוסעת העירה לקנות כמה רהיטים, בקושי יש לנו כמה רהיטים בבית החדש.” הוא לא ידע מה בדיוק מצופה ממנו […]

14. דרך העפר, דרך היערנים, טיפסה בתלילות בהר, מתפתלת בין האורנים, צולעת פה ושם בחריץ שטפון שפצע אותה. הוולוו פיגרה אחרי הצפרדע ונסעה בזהירות כפולה ומכופלת אבל כעבור דקות אחדות בלבד חנו שתי המכוניות זו בצד זו במערה יער קטן שבצד הדרך, ליד גרוטאת מכונה חלודה שבין כמה ערמות אשפה קופסאות שימורים ריקות ושקיות פלסטיק. […]

10. בבוקר הוא שב וחיבר את קו הטלפון וזה צלצל מיד. “טוב” אמר “אבל בואי ניפגש במחצית הדרך” “אבל אצלי כל־כך יפה, הבית החדש שאני רוצה להראות לך…” אמרה נופר. “אני לא חושב שהיית מצלצלת כל־כך הרבה פעמים רק כדי להזמין אותי לראות את הבית החדש,” אמר לה בלי כחל ושרק, “לא?” בעצם הוא חשב […]

6. למחרת בבוקר התיישב שוב לשולחן הכתיבה וסידר יפה את הניירות ואת מחשבותיו והניח את הסימפוניה החדשה, פרק ראשון בדו־מינור, על לוח הגרמופון, ושב והתיישב לשולחן הכתיבה. בדיוק אז צלצל הטלפון. הוא ידע שהצלצול אינו מכוון אליו, איש הרי לא יודע שהוא כאן, ולכן לא טרח להרים את השפופרת. אבל הצלצול נמשך ונמשך, ללא ליאות, […]