פרק ארבעה־עשר: העולם החדש   1. ומיד קמו והתלבשו ונטשה טמנה את כל זהבה בבגדי החולין האפורים וחזרה וניטשטשה לסתם עוד עכברונת אחת והם ירדו במעלית הצפופה עשרים קומות לרחוב, והגיעו לקיוסקים העלובים שעל המדרכה. שוב הוציאה את המגבים והמראה ממחבואם, והצמידה אותם חזרה למקומם בשמשה הקדמית של ה“לאדה” הקטנה, ויצאה לדרך לצד הנהר בצל […]

  פרק שלשה־עשר: התרוששות “ראשית, היסוסי – שוודאי מוכרים לך – לבלבל לך את המוח? ובאיזו זכות – עכשיו שאינני מטופל בתשלום? מאידך אף פעם לא הרגשתי שטיפולך הוא פעולה עסקית גרידא. אמנם יחסינו אופיינו בכך שהתמקדו בי ובבעיותיי ואת נשארת לגמרי בצל, אבל האכפתיות שלך נראתה לי כנה ואותנטית. את גם בעצם האדם שיודע […]

פרק עשירי: עוד מילואים שוב נקרא למילואים, והפעם ביחידת המחקר המיוחדת, היחידה החדשה שלו. פעם שלישית שהוא נקרא למילואים השנה, וזאת הפעם שבועיים בלבד לפני שהוא מתכונן לנסוע בראש משלחת לרוסיה ומשם להמשיך ישר לקנדה, לשבתון. היחידה שוכנת בקומה השלישית של בניין משרדים מהוה ברחוב צפוף ומפויח בתל־אביב. פעם כבר ביקר בה. הוא הגיע אז […]

 פרק תשיעי: אצל ראש השרות “כן כן, תכנס.” אמרה הרלשי“ת מאצל שולחנה העמוס, בצריף הצנוע שבפאתי הקריה. הוא הגיע לפגישה אליה זומן בדיוק נמרץ. מאחורי שולחן כתיבה גדול ישב הראש ודיבר בטלפון. פניו פנו לאיזו נקודה רחוקה בחלל והוא אותת לו בידו לשבת, בלא להפנותם אליו. “לא.” אמר לאפרכסת, כנראה “לא. לא ולא.” אחרי שהחזיר […]

פרק שמיני: דליקה בשדה קוצים 1. הזיעה ניגרת מהעורף ומן המצח והרקות. תכף יתייבש המוח ואחריו הדם ויישארו רק התחתונים רטובים ומגעילים. עורכת הדין רקמה מזימה לתפארת. היא תזמין את כולם למשרדה לדון בפשרה – יומיים לאחר שבכלל ייסע. כך לא יבער להן לרוץ ולהוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. “ובכל זאת מישהו יכול לספר להן […]

פרק שלישי: מכתב כשחזר למשרד מארוחת הצהריים מצא שיניב כבר עומד ליד השולחן של ויוי ומחטט, כהרגלו, בדואר. לא היה סיכוי לנסות למנוע זאת ממנו. יניב קרא ישר, באלכסון או במהופך, מקרוב או מרחוק, בכל שפה ולשון. מראה של מכתב או של פתק, של חוזר או מזכר היה מתניע בו פרץ סקרנות שאינו בר כיבוש. […]