שאלו מטפס הרים מדוע בחר להעפיל אל פסגת האוורסט – זה קשה, מסוכן ולא מועיל – והוא ענה: “כי היא שם”. לא בשליחות האומה, או הצדק, או משהו אחר, אלא קודם כל על מנת להגשים את ייעודו. מילדות הכשיר יזהר את עצמו לכתיבת יצירת מופת, יצירת ענק, יצירת פסגה. הוא ידע שבכוחו הדבר וכמו ב”פרח […]

“אנשים אינם נכספים לראות בסיפור אלא את אגדת–חייהם הבהירה. […] שהמעשים החיוביים והמבטיחים גאווה יובלטו ויאורגנו לשלמות גדולה, טובה ומיטיבה. ותקום אז מצבת–זכרון לתפארת. […] ופתאום מגיח מישהו ומעז ללכלך בשוליה, כשבידיו סיפור–מעשה כביכול, שולי ומרושﬠ כאחד. מייד הופך הלז להיות עוכר–ישראל, משמיץ מלחמות–היהודים, ותומך ברשעים שבשונאיהם. כמובן שאין סובלים לכלכן כזה והכול מוחים כנגדו […]

האם ניתן להתעלם מפחד כמניע לתהליכים היסטוריים?

בעת מהומת “גדר חיה” התברר כי את ההנחיה לפסול את הספר מטעמי “הדחה להתבוללות” נתנו שתי פקידות משרד החינוך מדרג בינוני, המכחישות בתוקף שזה מבטא מדיניות כלשהי. זה לא מנע, כמובן, את התייצבותו הזריזה של שר-החינוך לצידן, אף כי לדבריו אין לו מושג במה מדובר, מכיוון שלא קרא את הספר. גם ותיקים אחדים מצמרת משרד […]

דווקא עכשיו כדאי לעצור רגע ולהזכר בדברים הללו, שפורסמו בידיעות אחרונות ב-5 ליוני 1995 – יום הזכרון למלחמת ששת הימים ושנה לפני שבנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה בפעם הראשונה. צעד נכון בדרך להרגעת הרוחות יהיה התייצבותו עכשיו של ראש הממשלה בפני העם והעולם בהודעה כי ישראל תגן על המסגדים בהר הבית ולא תתן לאיש לפגוע בהם, […]

האם מעשינו הם שגרמו לאיבה הערבית כלפינו? שאל, לפני מאה שנה, משה סמילנסקי, והשיב:

א. שש בבוקר במטע הזיתים. מוקי צור, רזה כשלד, כבר במרומי הסולם ותרמילו מתמלא במהירות בזיתים ירוקים. מוקי נראה אז כאילו היה התגלמות “התלוש” מכתבי ברנר או גנסין: “אותו בחור גבוה ומקורזל, שזוויות פולטאווה שלו, הנידחות והשוקטות, טילטלוהו לפני ימים אל חוצות שיקגו וניו–יורק, ההומיות והחצופות, ואל הפרריות, שאצל באלטימורה, הצהובות והחרשות, והללו יחד חזרו […]

מהשיך אבו-חטב הזקן ומעבדול-עזיז מזרנוגה דרך חירבת חיזעה ועד ביטול הממשל הצבאי.

השייך אבו-חטב, רוח הרפאים מחירבת דוראן (ורוח הרפאים הראשונה בספרות העברית).

בשנת 1860 ביקר בארץ ג‘וזף Hooker, אז סגן מנהל גני קיו בלונדון ובוטניקאי בכיר – מחבריו הקרובים של דרווין. בין מארחיו בירושלים היו הקונסול הבריטי ג‘יימס Finn ורעייתו. הוקר כתב לעמיתו מילר, מנהל הגנים המלכותיים בויקטוריה אשר באוסטרליה (שנחשב ל“נביא” האקליפטוס): “הסיבה העיקרית למכתב זה היא שיפור איזור מעניין זה על ידי משלוח של זרעים […]