מרץ
18
דוושות
אז הטורר עבר כבר תקינה וטסט ואפילו רשיון הקבע כבר בא בדואר והגיע הזמן להתחיל לנסוע, ולעמת את החזון עם מה שיש, את החלום עם המציאות.
והדבר הראשון שהתברר הוא שישנה בעיה כלשהי בדוושות: דוושת המעצורים קרובה מדי לדוושת הגאז, ולחיצה עליה – שוש ושבר – לא רק בולמת אלא גם מוסיפה כוח למנוע.
The brake pedal happened to be too close to the gas pedal
איך קורה דבר כזה?
עיון בקטלוג החלקים של מכוניות רובר מהסדרה P2 מהשנים 1939 – 1947 מלמד כי בתקופה זו היו לרובר דוושות מחמשה סוגים – דוושות יחודיות למכוניות בעלות הגה ימני ואחרות לבעלות הגה שמאלי, ובפרט מיוחדות לטורר, בעל הגה ימני.
אבל לנו יש טורר עם הגה שמאלי ויש על כן להתאים את דוושותיו לגודל המעמד.
זוג דוושות טורר רגילות נראות כך:
Standard tourer pedals, designed to be as far as possible from each other.
יש ימנית (מעצורים) ויש שמאלית (מצמד), הן תמונת ראי זו של זו. קנה הדוושה מחובר ככל האפשר בצידה, על מנת להרחיק את משטחי הדריכה עד כמה שאפשר זה מזה.
הנסיון הראשון שעשיתי היה להחליף את דוושת המעצור בדוושת מצמד אחרת שהיתה ברשותי. התוצאה נראתה כך:
Replacing the brake pedal with another clutch pedal moves the bug but does not solve it.
וכפי שרואים בעיה אחת התחלפה באחרת: עכשיו לחיצה על המצמד גררה גם לחיצה על המעצורים וכדי בזיון וקצף.
אז מה עושים?
מעבירים את קנה דוושת המעצורים למרכז משטח הדריכה!
איך עושים זאת? המחשבה הראשונה היתה חיתוך הקנה וריתוכו מחדש למרכז הדוושה. אבל זה יותר קשה ממה שנדמה, בגלל הזוויות:
What is the best way to move the arm to the center of the plate?
אבל לטינו היה רעיון מבריק: לגזור פרוסה מהצד הרחוק ולהעבירה לצד השני, עבודה פשוטה בהרבה והתוצאות מובטחות:
The way to do it
כך זה נראה מלמעלה:
Look from above after the modification
וכך נראה מעכשיו מערך הדוושות:
ולרגליים היו ששון ושמחה:
תקינה עשית ולא סיפרת לנו?
זה משהו, אני מניח, שמאוד מעניין לא מעט מקוראיך…
זה בעיקרו אימות הכתוב ברשיון היבוא לעומת ההטבעות באשיה ובמנוע.