הרובר מרים אף (3)

פורסם על ידי lulisml בתאריך 11 ביוני 2011 ב-1Rover 12 tourer | השארת תגובה

כיצד נראה הרובר כשהיה צעיר, טרי ורענן?

את התשובה לשאלה זאת ניתן למצוא, בין היתר מעיון בקטלוג החלקים שלו, או במודעות מן התקופה.

כך הוא המראה מלפנים שלו:

וזה לא שונה בהרבה ממראהו במודעה משנת 1935:

או ממראה של מכונית ששופצה בקפדנות לאחרונה בשוודיה:

בחזית המכונית מזדקרים שני אביזרים: הראשון הוא צופר תוצרת לוקס שכינויו alto והוא מכיל צפצפה מסוג altette. השני הוא פנס ערפל, גם הוא מתוצרת לוקס, וסימנו LUCAS FT 57 FOG LAMP. וכך הוא נראה:

אבל האביזרים המקוריים שהגיעו עם 26-069 מאנגליה בשנת 1946 הושחתו ונגנבו מזמן.

(אני לא יכול שלא להזכר בהזדמנות זו כיצד יצאתי ערב אחד מסרט בקולנוע אשל בבאר-שבע ומצאתי כי מהרובר, שחנה מכוסה במגרש החניה הסמוך, נגנבו בינתיים לא רק פנס הערפל היפה אלא גם אחד הפנסים הראשיים. כועס מאד נסעתי ישר לתחנת המשטרה להגיש תלונה – והיומנאי פשוט צחק עלי “אין סיכוי שנתפוס את הגנב” אמר, וסירב לרשום את התלונה. בדרך חזרה למיתר עצרה אותי ניידת ורשמה לי דו”ח על נסיעה כשאחד מאורות הדרך לא פועל. כל הסברי ומחאותי לא הועילו).

והנה, אחרי מאמצים מרובים הצלחתי להשיג את שניהם. אורגינליים. את הצופר היה צורך לנקות מלכלוך דורות, והוא פורק ונוקה, התושבות שלו נוקו בחומצה וגולוונו, השבכה יושרה וצוחצחה.

  

  טינו קיבל על עצמו את הרכבתם המחודשת על המכונית. זאת היתה גם ההזדמנות להעביר את פנסי האיתות הקדמיים למקום שיפגע פחות בצורתה האוטנטית של המכונית.

וכך נראית חזיתו העכשווית של הרובר:

החלון האחורי הקטנטן של הרובר משאיר שטח מת לא מבוטל מאחור, מה שמסתיים ביום רע בנגיחה של משהו שלא צריך להנגח. הקורבן הוא לרוב הפגוש האחורי, המתעקם, נמעך, ונמחץ לו למעצבה. ריתוכים גסים ופטישים בריונים של פחחים חסרי סבלנות ו\או כשרון לא הטיבו עימו. איתו סבלו גם אורות החניה ולוחית הרישוי.

כך נראה חלקו האחורי של הרובר בימיו הרעים:

כך הוא נראה כשהגעתי ביום שישי לטינו:

חלקו השמאלי נוטה כלפי מעלה וגבוה מחלקו הימני, זכר לעמוד סורר שעמד פעם בדרכו.

וכך הוא צריך להראות:

וכך הוא נראה כשיצאתי מטינו, אחרי שזה פירק, ניקה, יישר,מדד וריתך, וחיבר את חלקי הפגוש החדשים שהגיעו מאנגליה:

 כמו-חדש – פרט ללוחיות הבלימה (בלעז over-riders מאלומיניום) – שעוד ילוטשו ויוברקו בקרוב, ופרט לזוג גומיות ששכחתי להביא עימי, ויונחו במקומן גם הן באותה הזדמנות…

גם צלחות הגלגלים (טסות) ראו ימים טובים יותר. אחרי פגישות עוינות עם לא מעט מדרכות, ועם רפש דרכים, וסחי ומאוס, הן נראו כך:

אבל גם הטסות זכו לטיפול מסור.

כל אחת מהן מורכבת משלושה חלקים: מסגרת, עליה “מעיל” מצופה, כרום, ולבסוף, מעליהם, שלט גיבורים מנחושת קלל, שעליו מרוקע לוגו הויקינג והשם ROVER.

טינו פירק בזהירות את כולם, וישר את המסגרות והשלטים.

ה”מעילים” נמסר לגלוונומטה להסרת הכרום. אחרי כן היה טינו יכול לישר ולהחליק גם אותם

ואז הם הוחזרו לגלוונומטה לציפוי ניקל-כרום מחודש.

עכשיו הגיע הרגע בו הרכיב טינו מחדש את כל הצלחות – ומשם על המכונית.

וכך זה נראה עכשיו:

ומי שחושב שבזאת גמרנו – טועה. כבר אמר רב סיזיפוס, לפני ימים רבים כל-כך – שפוץ רובר ישן היא משימה שאינה יכולה להגמר.

המשך:           http://wp.me/pXLKy-bX