תגיות
מסנן אוויר לטורר
כך נראה מנוע של טורר בעלון המכירות של רובר, משנת 1947:
בראשו מתנוסס מכסה השסתומים ומעליו מסנן האוויר. על תחלופת אוויר רענן אחראי הנשם: צינור המחבר בין המכסה לכניסת המסנן. בית המסנן הוא גם סוג של מעמעם, הנותן למנוע הרובר את צלילו האופייני. אי לכך חשוב לשמרו פעיל – ולא רק בגלל המראה האותנטי.
כך המנוע צריך להראות, אבל כך מצאתי אותו בעת רכישת המכונית:
לא רק שאין מסנן אוויר, אלא אפילו מכסה השסתומים איננו. חלקים רבים היו פזורים סביב המכונית, והשניים הנ"ל ביניהם:
מס’ 9 הוא המכסה ומס’ 3 הוא המסנן. הרי מבט עליו מקרוב:
חלוד ועייף (ומוסתר בחלקו על ידי צינור הזנת הדלק שנתלש ממיכל הדלק).
כמו כל חלקי הטורר האחרים היו גם השניים הללו מזוהמים וחלודים, ולכן גם הם עברו את סדרת הטיפולים שכללה הסרת צבע, ניקוי בחומצה וגלוון.
הסינון אמור להתבצע על ידי שבכת ברזל הנמצאת בקרב המסנן ואין אליה גישה, בניגוד לקרבי מסנן מודרניים הניתנים להחלפה. מדריך הרובר למשתמש מציע לנקות את המסנן מפעם לפעם על ידי הוצאתו מן המכונית וטבילתו בנפט.
מה שממש גרוע במסנן הזה הוא חוסר יכולתו לסנן אבק (בו "נתברכה" ארצנו) – אפילו אחרי טבילה ממושכת באמבטיה של נפט.
חיפשתי איפה דרך להרכיב קרב סינון מודרני בתוך המסנן העתיק, שיגן על המנוע מפני אבק – שהוא חומר שחיקה מעולה.
לפני הגלוון ביקשתי מטינו לפרק את המסנן לגורמים.
כך נראית שבכת המתכת אחרי הגלוון:
“שטיחון הברזלית" הזה פשוט מגולגל בפנים.
ל־MG מיושנים קיימים פילטרים קטנים, מודרניים ויעילים נגד אבק, והרעיון היה להתקין אחד כזה במקום השטיחון.
קרב הסינון
אחוז, בעזרת שני ברגים, בין מכסה תחתון:
ומכסה עליון:
טינו חיבר את שני הברגים לבית המסנן הישן, שנמסר לצביעת אבקה בשחור:
כמוהו כמכסה שלו, בו נקדחו שני חורים בהתאם:
צינור הנשם נמסר לציפוי כרום מחדש:
וגם התושבת והזרבובית זכו לטיפול מפנק:
והנה הכל מורכב מוכן לחזור למכונית:
וסוף־סוף מראנו נאה וגם יאה:
יפה מאוד ! הרבה יותר מהאדום והירוק.
אך כיצד אטמת בין המכסה התחתון והגוף?
יישר כח !
משה.
מבנה המסנן מאפשר זאת. חבל שלא צילמתי (כך גם ניתן היה לחבר את שני הברגים)