מהיר ממהר ל־15.2

פורסם על ידי lulisml בתאריך 14 בינואר 2021 ב-1Rover 12 tourer | 5 תגובות

‘מהיר’ החלים.

כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם הוא מלבלב מחדש.

עד לא מכבר הלך ודעך כנר, וכשכבר הבהב הבהובים אחרונים – לגם ממעיין הנעורים ונושע.

ומדוע אני מספר כל זאת?

כי הוחנפתי. כך כתב פינגווין אנונימי באתר הלינוקס הוותיק "וואטסאפ": “כיון שאני בטוח שיש עוד שקראו בשקיקה את ההדרכות הנפלאות של לולי על גרסאות אופן-סוזה לדורותיו, […] מתגעגעים ללולי" ועל כך הוסיף "איפה מהיר? איפה זריז? איפה הסיפורים מהתקופה בארה"ב? איפה הסקרינשוטים של ממשק גרפי עם פונט סריפי? נו, לפחות אפשר מדי פעם לקרוא על שיפוץ מערכת השימון של רובר 16.”

(וזה בכלל רובר 10!) אז כמו אותו עורב זקן הנה נשמטת הגבינה ממקורי ואני חורק הלל למהיר והתקנת אופן־סוזה 15.2 בו גם יחד.

*

בגלגולו הנכחי מהיר הוא מחשב ותיק בן למעלה מחמש. הוא היה מתקדם מאד לזמנו וכפי שנראה לא נס ליחו. הרי מפרטו:

מעבד: I7-5930K במהירות 3.5 ג’יגה, בעל 12 ליבות ומטמון בן 15 מגה.

זכרון: DD4 בקיבול 32 ג’יגה ובמהירות 2300 מגה.

כרטיס מסך: Geoforce GTX960 עם זכרון בעל 128 סיביות וקיבול 4096 מגה

לוח אם: אסוס, X99-A.

תכונותיו:

כרטיס רשת בעל מהירות 1 ג’יגה;

כרטיסי קול: C610/X99 series chipset HD audio Controler

GM206 High defenition Audio Controler

שפרט ליציאות\כניסות הפונו הרגילות יש להם גם יציאות דיגיטליות – הן HDMI והן s/pidf (אופטית).

בקרי כוננים “מסורתיים”: שניים, כ"א שולט על 4 כונני SATA III במהירות 6 ג’יגה. הבקר הראשון בתצורת RAID והשני בתצורת AHCI. פרט לכך יש בקר (ותושבת) לכונן חדיש מסוג m2.

USB: שני שקעי USB2 וארבעה USB3 בפנל האחורי, ועוד מחברים וכבלים לשקעי הרחבה לנ"ל משני הסוגים, מיועדים הן לפנלים האחוריים והן לקדמיים.

שקע eSATA בפנל הקדמי.

כונן DVD-RW

כונן SATA המיועד לחיבור מסוג Hot Plug בקדמת המחשב.

פרט לכך מצוייד המחשב בהתקנים חיצוניים שונים, שהתקנתם והרצתם תחת לינוקס תתואר בהמשך.

*

כשהכנסתי לוח אם זה לשמוש בפעם הראשונה, ב־2015, ציידתי אותו בשלושה כוננים קשיחים:

הראשון, כונן SSD מתוצרת סמסונג בנפח 120 ג’יגה שהוקדש למערכת ההפעלה, וחובר לבקר ה AHCI.

השניים האחרים, מכניים, בעלי נפח 4 טרה כ"א, חוברו לבקר ה RAID בתצורת RAID0 ויצרו יחד מערך בן 8 טרה.

זמני הכתיבה\קריאה של הכוננים הללו היו כדלקמן: כ 500 מגה לראשון, וכ־350 למערך. נפח המערך תמך בכמות גדולה של מוסיקה, סרטים ומכונות וירטואליות מכל הסוגים והמהירות גרמה לכך שלא ניתן להבדיל בין ביצועיהן לבין מכונות "ממשיות".

והנה, לאחרונה, אחרי חמש שנים של פעולה רצופה חלה ירידה תלולה בביצועים.

מהיר קרטע. לא זו בלבד, אלא שמכִּיווּן הדיסקים המכניים החלו לעלות רשרושים חשודים.

בדיקה העלתה כי מהירות כונן הSSD ירדה ל־100 מגה, ומהירות מערך ה־RAID ירדה ל 4 מגה!

בדיקה באמצעות smart העלתה כי אחד הדיסקים המכניים גוסס, ובכונן הSDS כמות מבהילה של שגיאות. כולם היו בשימוש למעלה מ 40000 שעות.

הגיע הזמן, אם כן, להחלפת הכוננים הקשיחים.

ומכיוון שבינתיים התוועדתי לכוננים החדישים מסוג m2, החלטתי שהפעם תרוץ מערכת ההפעלה על כונן מסוג זה. את הדיסקים המכניים יחליפו דיסקיי SSD באותו קיבול.

אחרי בדיקות אחדות התברר כי בלוח זה בקר הm2 אינו בר־איתחול (bootable) וכדי שאוכל להשתמש במחיצת רוט (/) שאצור עליו עלי ליצור מחיצת boot על כונן אחר, בר איתחול. מכיון שהיה בידי כונן SSD בנפח 120 ג’יגה שלא ראיתי לו באופק שום שימוש, החלטתי לצרפו לבקר ה AHCI וליצור עליו את מחיצות ה־EFI ו boot הנחוצות לאיתחול. יהיה בו מקום לקבצי קרנל (vmlinuz) וקבצי initrd רבים ככל שרק יעלה הדמיון…

החלטתי גם לא לנסות להעביר את מערכת ההפעלה הישנה מהכונן היחיד עליו היתה מותקנת לשני הכוננים עליו תתפזר עכשיו. המאמץ לעשות זאת יהיה רב יותר ממאמץ התקנה מחדש. זו תהיה גם הזדמנות להיפטר מהרבה זבל שהצטבר בכונן במשך השנים כתוצאה מעידכונים בלתי פוסקים שבמהלכם שודרג הקרנל מספר רב של פעמים, שבסופם נמחקו הקודמים אבל השאירו שרידים אחריהם. כמו כן פסקה התמיכה בכמה וכמה תוכנות (לדוגמא banshee ו acroread) או השתנו דרסטית, כגון סמבה, אבל הותירו אחריהם בכונן קבצי קונפיגרציה מיותרים.

הגיע הזמן להתחלה רעננה.

לעומת זאת כל החומר שהיה במחיצת home/ מגובה ופשוט יועתק מהגיבוי, אבל גם בו תהיה זו הזדמנות לערוך ניקוי ולהסיר הרבה קובצי קונפיגורציה מיותרים כגון אלו של gimp2.6 וgimp2.8 וכיו"ב.

*

אחרי ההרכבה הפיסית של הכוננים החדשים במחשב וחיבורם ע"י הכבלים המתאימים ללוח האם הפעלתי את המחשב, לחצתי על המקש F2 ונכנסתי לביוס. לחיצה על F7 העבירה אותי למצב EZ המאפשר ליצור את מערך ה־RAID0 בקליקים אחדים ואת קביעת סדר האיתחול, בו תנתן הזדמנות איתחול ראשונה לכונן USB ואחריו לכונן הSSD שעליו תותקן מחיצת האיתחול.

לאחד משקעי ה USB3 הצמדתי DOK של USB3 שעליו openSUSE-15.2-KDE-Live ואיתחלתי.

המערכת עלתה תוך שניות אחדות ואיפשרה לי למדוד את מהירות הקריאה מהכוננים השונים:

maheer:~ # hdparm -t /dev/sda

/dev/sda:

Timing buffered disk reads: 1502 MB in  3.00 seconds = 500.34 MB/sec

 

maheer:~ # hdparm -t /dev/nvme0n1

/dev/nvme0n1:

Timing buffered disk reads: 5850 MB in  3.00 seconds = 1949.81

 

MB/sec maheer:~ # hdparm -t /dev/md126

/dev/md126:

Timing buffered disk reads: 3122 MB in  3.00 seconds = 1040.45 MB/sec

שהן מהירויות שומטות לסת למחשב בן 5, לא?

רק לתזכורת: הנה מהירויות אלה באחד מגלגוליו הקודמים של מהיר:

maheer:~ # hdparm -t /dev/hda

/dev/hda:

Timing buffered disk reads: 158 MB in 3.00 seconds = 52.65 MB/sec

maheer:~ # hdparm -t /dev/hdb

/dev/hda:

Timing buffered disk reads: 81 MB in 3.00 seconds = 27.00 MB/sec

maheer:~ # hdparm -t /dev/sda

/dev/sda:

Timing buffered disk reads: 344 MB in 3.00 seconds = 114.51 MB/sec

הבדל של סדר גודל ויותר!

עכשיו הגיע הזמן ליצור את המחיצות, ולהתקין את מערכת ההפעלה. לשם כך די ללחוץ על צלמית ההתקנה שעל המסך. עולה אשף פשוט וברור המוליך אותך להתקנה בחמישה צעדים. הצעד החשוב ביותר הוא בחירת המחיצות.

הבחירה שלי היתה כזאת: על SDA יווצרו שתי מחיצות: האחת fat32 בת 1.8 ג’יגה ובה יותקן boot/EFI/ והשניה מסוג ext4 ובה יותקן boot/

כונן nvme0n1 יפורמט כ btrfs וישמש כמחיצת root/ . תאמרו 250 ג’יגה למחיצת רוט זה לא מוגזם? אבל כשבמחיצת הבית יש 8 טרה זה לא מוגזם, ויותר מכך, כך יאפשר לנצל במלואה את תכונת ה־snnaper של btrfs ויותיר מקום רב לצילומי מצב המאפשרים “חזרה בזמן” של מערכת הקבצים אחרי עידכון או התקנה לא מוצלחים.

על מערך ה Raid הותקנו מחיצות ה־swap ו־home.

אלה התגיות של המחיצות השונות:

023A-59D1 -> ../../sda1

08e391da-535a-4cf5-b368-a91ab7fb9e86 -> ../../md126p1

2694d69c-36e4-434a-a2c7-ea953c992af0 -> ../../nvme0n1p1

5141d624-d1f5-4e6e-a1f1-3dcb87e47c76 -> ../../sda2

55fb1a66-3702-4ec0-80dc-bc71f8e57c06 -> ../../md126p2

d42b9f59-b78f-4269-97ab-f371bf2e9cbd -> ../../nvme0n1p2

כאשר sda1 היא מחיצת ה־EFI , ו־sda2 היא מחיצת boot.

מחיצת השורש היא nvme0n1p1

מחיצת ההחלפה היא md126p1 ומחיצת הבית היא md126p2

*

ההתקנה הסתיימה במהירות, ממש טסה, ובסופה עלתה המערכת הבסיסית, המכילה אך ורק תוכנות שרשיונן הוא GPL לטעמיו השונים. כידוע, כדי להשתמש בקידודי מוסיקה ווידאו רבים, דרייברים לא חופשיים וכיו”ב יש להוסיף מאגרים של תוכנות בעלות רשיון שונה. זה נעשה באופן הבא: פותחים את yast ובוחרים software – repositories. שם מסמנים add . עולה שורת אפשרויות בה בוחרים community. מבין האפשרויות המוצעות בחרתי ב packman, nvidia, ו־Libdvdcss. על אלה ניתן להוסיף מאגרים נוספים ע"י הישום one click של אופן־סוזה. להפצה מאות מאגרים תוצרתם של מפתחים רבים. אם מעונינים בתוכנה שאינה נמצאת במאגרים הרשמיים אפשר לחפש אותה ברשת, ולכשתמצא לבחור את הגרסה המתאימה לאופן־סוזה שברשותכם. אז תצוץ האפשרות להתקינה ע"י קליק אחד. אם תאשרו יתווסף המאגר הזה לשאר המאגרים והתוכנה לא רק תותקן, אלא גם תתעדכן כל אימת שישוחרר עידכון.

בסופו של התהליך נתווספו למהיר המאגרים הבאים:

נותר לעשות עוד דבר אחד: להפוך אחדים ממאגרים אלה למועדפים. הסיבה היא המצאות גרסאות שונות של אותה תוכנה במאגרים שונים. אסביר ע"י דוגמה: לתכנה gstreamer-plugin-bad המאפשרת שמוש בקבצי מולטימדיה בקידודים שונים יש שתי גרסאות: הגרסה הרשמית, המסורסת, שאינה מאפשרת שימוש בקודקים לא חופשיים, כאלה הנחוצים להאזנה ל mp3, למשל. גרסת packman לעומתה, היא הגרסה המלאה, ואם ברצוננו להאזין לקבצי mp3 עלינו להשתמש בה. לכך ישנן שתי דרכים.

האחת לסמן את gstreamer-plugin-bad במנהל התכנות שב yast , לבחור בלשונית versions ובה לסמן את packman כמקור כמוראה בצילום המסך הבא:

האפשרות האחרת היא בחירה גורפת של packman כך שרק גרסאות שלו ישמשו להתקנת כל תוכנה הנמצאת במאגרו.

זה נעשה ע"י הקלקה על השורה switch system packages to the versions in this repository (החץ בתמונה 3 מצביע עליה).

אחרי בחירת המאגרים הגיע הזמן לערוך עידכון כללי. גם אותו ניתן לערוך בדרכים אחדות. הראשונה משורת הפקודה ע"י הרצת (כרוט) הפקודה הבאה:

zypper dup

אלטרנטיבית ניתן לערוך זאת מתוך Yast ע"י בחירה ב software>software managment>packages>update all new versions.

זה המקום להעיר כי באופן־סוזה ניתן להשתמש במנהלי התוכנה YUM או apt-get לאלו המעדיפים אותם והרגילים להשתמש בהם.

עכשיו היה מהיר המחודש מוכן לשימוש – כמעט. צריך עוד היה להכשיר לפעולה את הציוד הפריפריאלי: מדפסת, סורק, כרטיס רשת, פקס, לוח ציור, טלויזיה, אל פסק ולחבר אותו לשרת ה NFS עליו נמצאת המוסיקה, נמצאים הסרטים התמונות ונמצאים הגיבויים למיניהם.

וכל זה עוד יבוא.