נובמבר
01
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק עשירי – הקפיצים ב’.
עכשיו, כשהיו בידי ארבעה קפיצים משופצים למידה הנכונה, וכל 12 הפינים ועשרים וארבע הדיסקיות המחוסמות (שתיים לכל פין, מימין ומשמאל!) הדרושים להרכבתם, או לפחות כך האמנתי, הייתי נכון להתחיל להרכיב את הרובר מחדש, מהמסד לטפחות.
אורי הצמיד את השלדה הערומה לשולחן הרמה, כדי לאפשר עבודה נוחה.
Bare chassis clamped to the lift
The work area
התלבטנו קצת אם להצמיד אותה ישר או הפוך. חבר (חבר לצרה?) מהולנד הרכיב את הרובר שלו כשהשלדה הפוכה, כך היה לו נוח יותר להתמודד עם הרכבת הקפיצים הכבדים.
Is upside down the right method to fix the springs
ההולנדי הרכיב את השלדה על מתקן המאפשר סבובה סביב צירה, כאילו הייתה על שיפוד. אבל מה נעשה אנחנו אחר-כך? איך נהפוך את השילדה, כשהקפיצים מורכבים עליה, לכיוון הנכון?
החלטנו לוותר על הרעיון המפתה ולהרכיב את הקפיצים על השלדה בשיטה העתיקה והפשוטה.
התחלנו בקפיצים האחוריים, שהם גדולים וכבדים בהרבה מהקפיצים הקדמיים.
ראשית יש לקבוע את הפינים במקומם.
בחינה מוקדמת של איזורי האשיה לתוכם אמורים להינעץ הפינים חשפה את העובדה כי פני השטח שלהם נפגעו לא רק ממשא השנים, אלא גם מניקוי החול וצבע היסוד שנמרח עליהם בעיקבותיו. פני שטח גרועים וצבע במקום זה יגרמו לאטימה גרועה והשמן שמזרימה למקום מערכת השימון ידלוף משם באין-מפריע.
The position of the front spring shackle pin is shown by the red arrow
החץ האדום מראה את המקום אליו צריך להכנס הפין הקבוע האחורי של הקפיץ הקדמי.
ראשית חוכמה, איפוא, עברתי בשקדנות על כל האיזורים הרלוונטיים עם בד שמיר (מוצמד לבלוק מתכת ישרה ומלוטשת) עד שהתקבלו פני שטח מתקבלים על הדעת.
rubbing out the paint with emery cloth
את הפינים האחוריים של הקפיצים האחוריים יש ללחוץ בכוח רב למקומם ב”ברזל הטיפש” האחורי. לא כדאי להלום אותם לשם בפטיש כבד שעלול להרוס את ההברגה של ה meter valve המזין את השמן לתוכם. מה עושים?
אורי מצא את הפתרון על ידי שימוש במוט לחיצה הידראולי שברשותו. המוט לחץ את שני הפינים בבת-אחת למקומם, בהצלחה.
לפני הלחיצה כיוונו בזהירות את מקום קדח השימון שלפני התבריג. ממנו יוזן השמן לפין התחתון.
Pushing the rear shakcles pins with an hydraulic expander
הכנסת הפינים הקבועים הקדמיים קלה בהרבה. הם מחוזקים למקומם על ידי טריז מתכת בקוטר 5/16.
Inserting the front pins of rear springs is straight forward
שימו לב לפני השטח המלוטשים סביב הפין. טריז החיזוק יראה בתמונה מאוחרת יותר.
התמונה הבאה מראה את שני הפינים של הקפיץ האחורי קבועים באשיה. עכשיו קל להבין כיצד מתבצע ה underslung: הקפיץ לא מחובר מתחת לאשיה, אלא בצידה. כיצד מחובר אליו הציר האחורי נראה בהמשך.
Undeslang is possible since the pins of the rear sprins are both not limited by the chassis
הצעד הבא היה חיבור ה-shackle האחורי לפין האחורי, עם דיסקיות המרווח המחוסמות שלו. מעלים את הקפיץ על הפין הקדמי שלו ואז מושיטים אותו לעבר ה shackle. הם כמעט מגיעים זה לזה. מתיחה קלה של הקפיץ באמצעות מפתח שבדי כבד או כלי דומה – וניתן להכניס את הפין השלישי למקומו, גם הוא עם הדיסקיות המתאימות, לבל יווצר מרווח מטפטף שמן. יש לכוון בזהירות את קדח השימון שליד התבריג אל קדח השימון שב-shackle.
The rear springs in place
הקפיץ האחורי במקומו
close up
חיבור קדמי של הקפיץ האחורי, שימו לב לטריז החיזוק.
In place
קפיץ אחורי – מבט מלמעלה.
חיבור הקפיצים הקדמיים קונבנציונלי – הם מורכבים כמקובל מתחת לאשיה.
יש להקפיד על הנקודות הבאות:
“הבורג המרכזי” שבקפיץ לא נמצא ממש במרכזו. יש להתקין את הקפיץ כך שהחלק הקצר פונה לפנים והחלק הארוך פונה לאחור.
דווקא כאן ציפתה לי הפתעה לא נעימה, מפחידה כמעט. בעודי מהדק הידוק אחרון את האום המאבטח את הפין הסטאטי הקדמי – התפצחה הברגתו ונגדעה מעל גוף הבורג.
Front pin of front spring explods
מבט בוחן על שריד הבורג (“תוצרת שמואל”) הראה גרגיריות מופרזת בגופו.
High granularity: Error in hardening
פתאום נזכרתי במה שאמר אלי מ”טכנו-צינור” על הברגים הללו: “הם קשים כזכוכית”. ומסתבר שגם שבירים כמוה. שוב טעות בטיפול הטרמי – הפעם טעות של הדורות הקודמים, שכבר אינם איתנו…
עזבתי את הסדנה של אורי כשהקפיץ הקדמי נראה כך:
Not finished yet
עזבתי עייף ומודאג, אך לא שבור. למחרת בבוקר ניגשתי לטינו והזמנתי בורג חדש… החריטה והטיפול הטרמי יארכו ימים אחדים, נאמר לי.
כשהגעתי שוב לסדנא של אורי נדהמתי למראה עיני. ראש הפין של הקפיץ השני נעלם ואיננו! שוב אותו מראה של “בשר” גרגרי. חיפוש נמרץ של הראש החסר גילה אותו במרחק מטרים אחדים מהמקום אותו “עזב”. פירוש הדבר שהפין הזה לא סתם קרס ספונטנית, אלא ממש התפוצץ.
עכשיו ידעתי שאין ברירה, ואסור לי להשתמש בפיני שמואל. עדיין היו ברשותי פינים מקוריים אחדים של רובר (מייק) והשאר נחרטו בהרבה דמים וזיעה אצל טינו.
וכשכל זה היה מאחורי היה אפשר להמשיך, ועל כך בהמשך.
prev: http://wp.me/pXLKy-gn
next: http://wp.me/pXLKy-gW