26-453 חוזרת מן המתים: פרק שמונים ושלושה – הצביעה (ג).

ארבע הדלתות חזרו לסדנת הצבע אחרי שסיימו את תפקידן בסדנת העץ, והגיע תורן להכנס למעגל הצביעה. וכמו שנעשה לגוף המכונית לפניהן, גם מהן הוסר צבע היסוד הזמני לקראת צבע יסוד אפוקסי:

The doors are prepared for epoxy coating

וגם כאן ישמש הצבע הזה בסיס להחלקה חוזרת ונשנית שכבות שכבות:

Here too it will be the basis for a polished surface

בעוד התהליך הזה נראה בעיקר ממושך ומיגע בשלוש מתוך ארבע הדלתות, התגלתה "קפיציות" בדלת הרביעית. במונח הזה מתארים יריעת פח המתנהגת כממברנה דו-מצבית. לחיצה עליה יכולה להקפיץ אותה ממצב קמור למצב קעור, ולהפך. זו התנהגות לא רצויה לצבע כי הקפיצות בין המצבים יביאו במהרה לשבירת שכבות הצבע ולהתקלפותן.

קפיציות יכולה להיות התוצאה של טיפולים טרמיים לא זהירים בדלת (למשל בעת ריתוכים) או של ניקוי חול אגרסיבי מדי.

הנ"ל יכולים למתוח או לרדד את הפח. במקרה כזה נוצר עודף פח מזה הדרוש לפני הדלת. כתוצאה מכך האיזור המדובר מתקער או מתקמר, ויכול גם לקפוץ ממצב אחד לשני.

הדלת הנידונה היא הדלת הקדמית, צד הנוסע. במשך חייה הארוכים היא סבלה התעללויות שונות ומשונות, כך שקשה כיום לשים את האצבע על הרגע בו הפכה קפיצית ולזהות מה בדיוק גרם לה להיות כזאת.

כך היא נראתה עם תחילת העבודה, תמימה למדי:

This door behaved like a membrane

וכך היא נראתה לאחר שעברה ניקוי חול וקירצוף מיד לאחריו:

An old patch had been found

הסרת שכבות ה"חומר" והחלודה ממנה חשפה טלאי ישן למטה משמאל:

A closer view

שגם הוא הספיק להרקב בשנים שחלפו מאז נערך.

הטלאי הרקוב הוחלף בחדש, ונלוו אליו תיקונים נוספים. לאחר מכן נצבעה הדלת בצבע יסוד זמני, ונבדקה התאמתה לגוף המכונית:

After a repair it looks good, but sounds wrong

שנראית טובה למדי.

כך היא נראתה לאחר הסרת צבע היסוד הזמני:

After re grinding, it looks like that

הדרך הקלאסית (המופיעה בספרי הלימוד) לערוך הרפיה למתכת בה נוצרו מאמצים אלה היא לחממה לטפרטורה גבוהה מאד, (מעל 500 צלזיוס) ולהניח לה להתקרר באיטיות חזרה לטמפרטורת החדר. אולם דרך זו אינה באה בחשבון במקרה הנידון.

ניסיונות (רבים) לחימום נקודתי וקירור איטי של איזור הקפיציות בדלת לא הניבו תוצאות.

לבסוף ניסר אלון חתך עגול בדלת.

Some metal had to be removed in order to release the pressure

שלא במפתיע הניסור הזה נערך בקצה הטלאי.

אחרי הניסור התברר כי שתי "גדותיו" עולות זו על זו, כמובן בגלל עודף החומר כפי שהוסבר למעלה. אבל עכשיו ניתן להסיר את העודף הזה, ואחר כך, בסבלנות רבה, לשוב ולהלחים את גדותיו זו לזו – כמובן לא על ידי תפר, אלא נקודה נקודה (ולא בשתי נקודות סמוכות בזו אחר זו), וקירור איטי באוויר או במיים, כפי שתיאר רויס קויל ב"ראיון" איתו:

פנים הדלת הזו כבר נצבע באפוקסי:

The door had to be recoated with epoxy

ולמרבה הצער יהיה צורך להסיר חלק ניכר מהצבע הזה אחרי הריתוך, לנקות, ואז לצבוע מחדש.

PREV:  http://wp.me/pXLKy-Wa

NEXT:   http://wp.me/pXLKy-Xl