ספטמבר
05
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק תשעים וחמישה – הפא-פם (א).
“הנה, תיבה פשוטה, שחורה, חזקה ורבועה. עשויה להאריך ימים ולעמוד דורות. מלאכת חרשים איתנה, שהיום לא עושים עוד כמותה. מוגבהת על ארבעה אופנים קשיחים, שחורים וחשוקים ברזל. מושב אחד לרחבה…. ושני מושבים מאחור לאורך דפנותיה, …ואסור לשכוח את השופר עם כדור–הגומי לנפוח בו, אותו שאנחנו היינו קוראים לו פשוט, במובן מאליו, ובהא הידיעה : “הפא–פם“, בתוספת כיווץ כף היד, לניפוח של דוגמה. זה תארו וזה הודו של הרכב ההוא. כלי רציני, פשוט ומותקן לאשורו, לתכליתו ולפרטיו.”
כך תיאר אבא את הכרכרה של הדוד משה, ובוודאי התכוון לעוד כרכרות כמוה, למשל לרובר. ואכן, ילדותי ככל שישמע הדבר – הפא–פם, או כפי שהוא נקרא כיום, הצופר – הוא חלק חשוב, אפשר לומר מהותי בכל מכונית.
כך נראית מערכת הפנסים והצופר ברובר P2 סלון או ספורט תקני:
בשורה העליונה פנסי החניה (לוקס 1142 או 1148) בשניה פנסי הדרך ובשלישית אור הערפל (לוקס FT57) והצופר (לוקס אלטו). בתמונה שלמעלה מסתתרים (מבושה) גם שני פנסי איתות שהם הכרח בל יגונה בתנועה מודרנית.
מעניין לציין כי עד 1946 היתה לנורות שבפנסי הדרך נימה אחת בלבד – “אור גבוה“. כשהתקרבה מכונית ממול היה על הנהג לעמעם את האורות ואז כיבה את אורות הדרך והדליק את פנס הערפל שהתכנה אז pass light כלומר אור המעבר – עד שהרכב שממול עובר. כך נפצע הדוד אפריים קשה בתאונת דרכים כשסבר שהרכב הנוסע מולו הוא אופנוע.
המתג המחליף בין האורות נקרא dip switch. בעוד שמקובל בהרבה מאד מכוניות כי לחצן הצופר נמצא במרכז גלגל ההגה, הרי ברובר נמצא שם גם ה-dip switch, ועל שיפוצו של המכלול הזה (מגש המפסקים) נספר היום.
כך נראו ההגה ואביזריו כשפגשתי במכונית בפעם הראשונה, במחסן של אודי:
מאובקים, תפוסים, וכפי שנראה מיד גם חלודים – אבל שלמים!
ואל יקל הדבר הזה בעיניכם. המכלול הזה היה משותף גם למכוניות רובר P2 מדגמי 39 ואילך – וגם לרכבי לנדרובר מהסדרות הראשונות. הוא עשוי מבקליט שבירה והיד הכבדה של נהגי הלנדרובר הקשוחים עשתה בו שמות. המלאי שלו בעולם כמעט והתרוקן ומחירו האמיר פלאים.
כמובן ששמואל ממוסך שמואל האגדי ברחוב התבור 30 בת“א החזיק במלאי של מגשי מפסקים. אבל שמואל לא הסכים למכור לי יחידה מהמלאי הזה כדי שאשמור אותה אצלי על המדף. “כשתצטרך תבוא אלי” נהג לומר – כי המחיר שמשלמים הנואשים תמיד גבוה יותר. ויום אחד אמר לי שמכר את כל המלאי לחובבי רובר בקפריסין! ואכן מפעם לפעם מופיע אחד מהם למכירה ב eBay במחירים שערוריתיים. הרי לדוגמה מכרז לדוגמה מהיום:
בו מוצע למכירה, מקפריסין, מכלול כזה שבור (את התקינים כבר מכרו כנראה, ובמחיר גבוה בהרבה).
אז נכון, מה שיש בידי הוא מאובק, תפוס – אבל שלם.
מכלול ההגה של הרובר מכיל שלשה חלקים עיקריים, הנראים בפריסה הבאה:
עמוד ההגה (61) החלול שבתוכו מוט ההגה (63) החלול ובתוכו צינור החשמל (98) החלול גם הוא שבתוכו מושחלת צמת הבקרה (שאינה מופיעה בציור).
למכלול בו אנו עוסקים הפעם נקרא מגש המפסקים והוא נמצא בקצהו של צינור החשמל (96):
הטיפול במכלול הזה אינו פשוט קודם כל כי קצהו התחתון של צינור החשמל משמש בין היתר כאטם לשמן תיבת ההגה ושליפתו כרוכה בלכלוך רציני, בפרט שנסיון לשלפו בלי לפרק את כל בית ההגה ולהוציאו מהמכונית כרוך במשיכתו כמעט עד לחלון האחורי (או דרך הגג) – וזה לא נחמד בכלל כשיש ריפוד למכונית. גם הגישה לחיבורי החשמל שלו בלתי אפשרית כשהוא נמצא במקומו. אי לכך, עוד לפני ש 26-453 ירדה מהכביש, לפני עשרות שנים, ויתר מישהו על הטיפול במכלול הזה ותיקונו, עקף אותו וחיבר למכונית מחליף אורות של רגל, בנוסח של מכוניות אמריקאיות ישנות. בזמן הפירוק מצאתי אותו מחובר בין הדוושות:
אנחנו כמובן לא נשלים עם פראות שכזו. ההזדמנות המתאימה לטפל במגש המפסקים היתה בעת הפירוק הראשוני של ההגה ושיפוצו בשנה שעברה http://wp.me/pXLKy-dZ .
מי שפירק אז בזהירות את המכלול היה טינו, שגם ניקה אותו מבוץ וחלודת דורות, יישר בו כמה חלקים עקומים והרכיב בחזרה – וזה עבד. את ההגה היה צריך להרכיב חזרה במכונית כי הוא דרוש בה בעת העבודה על הפחחות והצבע. אם כך יש גם למלא אותו בשמן המתאים ולכן גם החזרנו למקומו את צינור החשמל הנושא עליו את מגש המתגים, יחד עם גלגל ההגה הישן, כדי שימנע נזילת שמן.
הרי פרטי אטימת השמן בחלקה התחתון של תיבת ההגה:
וכך נראה ההגה הזמני על ה rolling chassis:
ויותר מקרוב:
את הקוסמטיקה החלטנו לדחות לאחר הצבע.
אבל לאחר הצבע יהיה לאחר החגים, ובינתיים הציע מישהו ב eBay למכירה חלקי רובר 10, במחיר מגוחך, וביניהם צינור החשמל ומגש המפסקים – חלודים, עבשים ומכוסי בוץ – אבל שלמים!
זוהי ההזדמנות לצוד שתי ציפורים במכה אחת, חשבתי – גם להעשיר את מלאי החלפים וגם לנצל את הזמן לקוסמטיקה הדרושה.
החלק הגיע – ולעבודה.
שלב ראשון – הפירוק. כך נראה הצד הפנימי של מגש המפסקים לפני תחילת העבודה:
מגש המפסקים מחובר לצינור באמצעות שלשה משככי זעזועים מגומי, שלהפתעתי היו במצב טוב.
אחרי פתיחת האומים החלודים והפרדת המגש מהצינור יש לנתק את המוליכים המחוברים למגש: שלשת המוליכים (צהוב כחול ואדום) שייכים למחליף האורות והם מהודקים בברגים. עוד אחד, המכוסה בשרוול בידוד שחור, מולחם למתג הצופר.
אחרי שחרורו בעזרת מלחם מתאים, ניתן היה לפרק את המגש לחלקיו ולשלוח אותם כולם יחד ל“תרשיש” לניקוי וגילוון.
כשחזרו, התחילה פעולת ההרכבה מחדש – ועל כך בפרק הבא.