נובמבר
28
תגיות
26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה וששה עשר – הפנסים א’.
בימינו כבר כמעט אין צורך או הזדמנות להשתמש ב“אורת הגדולים” במכונית. רבות מן הדרכים מוארות, ושטף המכוניות הגדול ממול ומלפנים מחייב שימוש קבוע כמעט באורות המעבר. לא כך היה המצב בשנות השלושים והארבעים. האורות הגדולים האירו את הדרך החשוכה, ורק לעתים רחוקות הופיעה מכונית ממול והיה צורך לעמעם אותם (אני זוכר נסיעה עם אבא מרחובות לתל–אביב בשנת 1950 בערך, בה ספרנו את המכוניות שהגיעו מולנו: 22). השיטה האנגלית לעמעום האורות הייתה ייחודית: בכל פנס ראשי הותקנה נורה יחידה בעלת חוט–להט יחיד. ברובר, ובעוד מכוניות הותקן גם פנס נוסף, נמוך יותר.
עמעום האורות היה מכבה את צמד האורות הראשיים ומדליק את הפנס הזה, שנקרא לכן גם “אור המעבר” (pass light). במכוניות זולות יותר, להן היה מותקן צמד פנסים ראשיים בלבד, היה תהליך העמעום שונה: פנס ראשי אחד היה מכובה, בעוד שפנס ראשי שני היה “מרכין ראש” באמצעות סולנואיד הדוחף אותו קדימה…
אגב, סידור זה חוקי עד היום באנגליה עבור מכוניות שתאריך הרישוי הראשון שלהם הוא לפני שנת 1936.
מכוניות יצוא זכו לנורות כפולות נימה. אי–לכך קיים גם הבדל בין צמת החיווט של מכוניות Home ומכוניות ליצוא.
אלומת האור עוצבה באמצעות מחזיר אור מזכוכית מוכספת שבמרכזה בית הנורה, ועדשה שגם שמשה כחלון והגנה על החלקים הפנימיים של הפנס.
הפנסים הראשיים (Headlights באנגלית) ברובר הם מתוצרת לוקס, דגם MBD148, ומצופים בכרום. הם משתייכים למשפחת הפנסים “החיצוניים” (externals) וכך הם נראים בקטלוג ישן של חברת ג’וזף לוקס ובניו, בין שלל הפנסים החיצוניים האחרים מהתקופה:
(הפנס שלנו מוקף בקו אדום על מנת שיזוהה בקלות). הפנס המיועד לכנף ימין הוא תמונת ראי של הפנס המיועד לפנס שמאל: הרגל החלולה המשמשת לחיבורו לכנף נמצאת בשעה שמונה בימני ובשעה ארבע בשמאלי. קטלוג לוקס הנ“ל מפרט את רכיבי הפנס:
ובהמשך מופיעים ציורים ונתונים של כל אחד מהם.
המכסה הקדמי (rim or door 507577):
המספר הקטלוגי של העדשה (Lens) הוא 551308 וזה מה שיש לקטלוג לאמור על העדשה הנ“ל:
דהיינו קוטרה 13/16 7 אינץ’ שהם 19.8 ס“מ היא כיפתית עם שקעים (סביב העיגול המרכזי) בצורת האות כ.
מפעם לפעם ניתן עדיין להשיג אותה במכרזי eBay:
שימו לב למגרעת שבבסיסה, המשמשת לקביעת כוונה בתוך הפנס.
מחזיר האור (הרפלקטור) מק”ט 506854, עשוי ממתכת, צידו הפנימי מוכסף ובמרכזו מותקן בית הנורה.
מחזיר האור לחוץ אל העדשה ושניהם יחד מוחזקים בתוך המכסה הקדמי באמצעות ארבעה קפיצים דמויי האות W (או, אם תרצו, M) מק“ט 500291:
בין גוף הפנס העיקרי והמכסה הקדמי ישנו אטם גומי בעל מטרה כפולה: גם להגן על תוך הפנס מפני רטיבות ואבק, וגם להשקיט שקשוקים וקרקושים למיניהם העשויים להשמע ממנו. המק“ט שלו הוא 509201
ומהתמונה עולה שקוטרו 8.5 אינץ’ דהיינו הקפו הוא 67.8 ס“מ – עוד נחזור אליו בהמשך.
מק“ט בית המנורה הוא 504804
והוא נועד, בדגמי היצוא, לנורת 12V בת 36/44 וואט 
אום מיוחד, מק“ט 180377 מהדק את הפנס לכנף המכונית
ולבסוף מופיע התפס המיוחד (והמיותר לחלוטין…) המהדק את המכסה אל הפנס, מק“ט 509936, באמצעות קפיץ המשקפיים:
חוסר–התועלת שבתפס הזה מקוזז על ידי חזותו הנאה והחתיכית.
כל המבנה המפואר הנ“ל חי לו שנים ארוכות באין מפריע עד שהשתנו תקנות התאורה ודרישות החוק מפנסי הרכב, בראשית שנות השישים (התקנות הוסיפו והשתנו פעמים אחדות בהמשך – אך השינוי המכריע התרחש בשנת 61). מעתה נדרשה אלומת אור בעלת פרופיל אחר מזה שמחזיר האור והעדשה המקוריים יכלו לספק. מיליוני בעלי מכוניות נאלצו להחליף את פנסיהם ואי לכך הוציאה חברת לוקס לשוק קיט מיוחד המאפשר המרת הפנס הישן לתקן החדש:
יחידות התאורה החדשות היו בקוטר 7 אינץ’ (17.8 ס“מ) – ב2.1 ס“מ פחות מקוטר העדשה המקורית, ולכן נדרש מתאם מכני שיוכל להצמיד את גוף התאורה החדש למכסה הפנס הישן. מתאם זה ואביזריו נכללו בקיט ההמרה. ואכן, כשמתבוננים בתמונה של 26-069 משנת 69 כבר נראים בפנסיו העיגולים השחורים של המתאם סביב גוף התאורה.
גם הפנסים של 26-453 עברו שינוי מבנה דומה, אם כי לא ודאי שהשתמשו בקיט הרשמי של לוקס אלא בכל מיני אילתורים מקומיים במקומו, אלתורים הניכרים, למרבה הצער באיכות העבודה הגרועה:
וכמובן ששוב מתעוררת דילמת השיפוץ והחזרת הרכב למפרט המקורי, והיא מתחלקת כאן לשניים: המצב החוקי והבטיחות.
את חלקי הפנס המקוריים ניתן להשיג, אך ספק אם ניתן להכניסם ארצה באורח חוקי. אבל גם אם ניתן לעשות זאת, וגם אם ניתן לעבור איתם טסט או בדיקת חורף (ולצערי ניתן גם ניתן ) – הרי שפנסים אלה אינם בטיחותיים: האור שהם מפיצים יסנוור נהגים בכלי הרכב הבאים ממול – וזה מסוכן!
אי לכך החלטתי לדבוק בגופי תאורה תקניים המסומנים באות E ונועדו לרכב הנוסע בימין הדרך, ולהתאימם לפנסי הרובר – ועל כך בהמשך.