26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה ושלושים – הצביעה י”ד.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 22 בדצמבר 2012 ב-Rover 10 26-453 | השארת תגובה

בשלב מסויים פקעה סבלנותי והחלטתי שאני לא ממתין יותר למסמרות הסוררות, התקועות בדואר האמריקאי, וביקשתי מטינו שיעשה בקסמיו וימיר את המסמרות החלולות שברשותי למסמרות מתפצלות – והוא אכן עשה כן.

למחרת כבר היו כל מנשאי מכסי הצד של המנוע מוכנים, ואף מורכבים במכונית. אלו האחוריים:

ואלו הקדמיים:

עכשיו ניתן היה להרכיב את מכסי הצד במקומם, לסגור את מכסה המנוע בידיות שלהם, צד אחר צד, ולהשלים את הכוון, לקראת צביעת פס–הזהב.

 

אבל עד שתתרחש הצביעה הזו יש עוד הרבה מה לעשות.

נתחיל במדרגות.

המדרגות היו מחופות בכיסוי גומי יעודי, שחברת רובר ז”ל כבר לא מייצרת מזה יובל שנים. רפליקה שלו מיוצרת על ידי מייק קולדרי, ומפאת קוטן השוק, הוא מייצר כיסוי אחיד לכל סוגי הרובר. למכוניות רובר הקטנות יותר (קרי: רובר 10) יש לחתוך את עודף הגומי. אבל עוד לפני כן, התחבטנו בשאלה כיצד מצמידים את חיפוי הגומי למדרגה. מן המדרגות הישנות, הרקובות, ניתן היה ללמוד כי הצד החיצוני של החיפוי לפות בין שני חלקי המדרגה הצמודים זה לזה באמצעות שורת ברגים. אבל על הצד הפנימי לא נשארו שום עיקבות הברגה, הדבקה או סימרור. שיערתי כי הוא פשוט לכוד בין גוף המכונית והמדרגה. החלטנו לחתוך כיסוי אחד למידה המשוערת, ולבדוק את הרעיון, בטרם ממשיכים.

ראשית יש לסמן ולנקוב את החורים המתאימים בגומי לחורים שעל שני חלקי המדרגה. הגומי מיועד להיות “סנדוויץ‘” ביניהם. כדי לעשות זאת הצמידה דפנה את יריעת הגומי למדרגה באמצעות שורת לחצנים:

 

ואחר סימנה את מקום החור על ידי מעט צבע. החורים נוקבו באמצעות מקב 7 מ“מ, חורים עגולים ויפים, ועכשיו ניתן היה להצמיד את שני חלקי המדרגה זה לזה בברגים:

ואז לחתוך את העודפים:

בהתבוננות נוספת גילתה דפנה כי ניתן לקפל יפה את השוליים הפנימיים לתוך אחד מפסי החיזוק שבתחתית המדרגה. חיפוי הגומי נראה מתוח ויפה – אין אם כך צורך להדביק!

הנה דפנה בודקת, מבסוטה כולה, את “ישיבת” המדרגה המחופה במקומה:

 

בינתיים נשלמה הכנת החלק החיצוני של מכסה תא–המטען. גם המנעולים חוברו אליו:

לקראת חיבור הידיות אליהם יש לנקות את ההברגות משאריות צבע שדבקו בהם. מידת התבריג היא 2BA ויש להשתמש במברז מתאים:

עכשיו הכל מוכן לקליטת הידיות:

והרי הן, על חלקיהן, מוכנות כמעט:

זה גם הזמן להכין את השלט האחורי לקראת חיבורו:

 

קצת צחצוח לא יזיק לו…

–

כזכור, כל ארבע הדלתות של הרובר הן “דלתות התאבדות” ואני מודאג פן יפתחו יתר על המידה בשוגג ויפגעו. אי לכך יש לחבר את המעצורים שלהן, את מגבילי התנועה, בהקדם.

ראשית מרכיבים את כרית הגומי על הנושא שלה, מכניסים לתוכה דיסקית יעודית מפח עבה, וסוגרים בפין מפציל (בתמונה הוא עדיין לא מכופף עד הסוף):

בקטלוג חלקי הרובר מצויין כי הציר עליו סובב ואליו מחובר הקצה השני של הנושא הוא מסמרה בדגמי 12, 14 ו 16 כ“ס, אבל פין מפציל בדגמי 10 כ“ס. אבל השימוש בפין זה הסתיים בדלת שאינה נסגרת כהלכה, ואפילו בנזק לצבע – ראו בתמונה הבאה:

שימוש במסמרה גם כאן, ברובר 10, הציל את המצב.

–

עכשיו הגיע תור ידיות הדלתות. מתחילים בעוגנים שלהם, על עמודי המרכב. העוגן עצמו עשוי מפליז מצופה בכרום, וכמקובל כבר אז, בעל שתי דרגות תפיסה של הדלת. כבכל חלקי המרכב אחרים של הרובר, ישנה גם כאן אפשרות לבחור את המיקום המדוייק של העוגן, כדי לפצות על חוסר ההדירות בייצור החלקים השונים, כולל הדלתות. על כל וחלק וחלק ממרכב הרובר להיות מכוון ומותאם ידנית. לשם כך, בעמוד עצמו נוקבו חורים גדולים למדי. בצידו האחד מחובר העוגן, ובצידו השני לוחית הברגות. כשמחברים את העוגן ללוחית בברגים, בלי להדק אותם, ניתן להזיז את שניהם יחד ולהביאם למקום הנכון, תוך תהליך של ניסוי וטעיה – תהליך מתיש למדי.

הרי אחד העוגנים במקומו:

יש להיות זהירים ביותר בזמן החיבור הזה כדי שלוחית ההברגות לא תישמט ותיפול לתוך המרכב ותעלם בתוכו לעולמים. כזכור, המרכב עשוי מצמד פחים בעלי רווח של כשני ס“מ ביניהם, והלוחית נמצאת בין שניהם. המברז עזר לנו כאן מאד בהרכבה, משמש כהבטחה כנגד האסון הפוטנציאלי הזה…

NEXT: הצביעה ט”ו.

PREV: הצביעה י”ג