26-453 חוזרת מן המתים: פרק מאה שלושים וארבעה – ניקוז ומגבים.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 4 בינואר 2013 ב-Rover 10 26-453 | השארת תגובה

אם הצבע הוא העור של המכונית, העור החיצוני, הרי הריפוד והכרוך בו הוא העור הפנימי. אלא שבין זה לזה נמצאים עוד אביזרים וחלקים חיוניים. ועד שתסתיים מלאכת הליטוש והצחצוח של הצבע החיצוני, ולפני שתחל מלאכת הרפדים, יש לטפל בהם.

ראשונים ברשימה הם צינורות הניקוז של מרזבי גג השמש. כזכור, המרזבים הללו מצויידים בארבעה פתחי ניקוז (מסומנים באתיות A, B, C, D בתמונה שלהלן):

הקוטר החיצוני של כל צינור ניקוז הוא 13 מ“מ. במקור שימשו צינורות גומי להובלת המים שהצטברו במרזבים אל תחתית המכונית. הצינורות הללו הושחלו ברווח שבין הדפנות הכפולים של המרכב, והתייבשו והתפוררו שם לאיטם. כתוצאה מכך מי הניקוז זרמו לריפוד והשחיתו אותו. הרי תמונה אופיינית למצב בו התגלו צינורות הגומי עם תחילת עבודת השיקום:

כיום נראה שהשמוש בצנרת פלסטיק שקוף (מהסוג המשמש לניקוז מזגנים) מתאימה יותר ותסבול פחות מפגעי הזמן. צינור בעל קוטר פנימי מתאים סופק על ידי “טכנו צינור“. הנתיב שלו מסומן על ידי הקו הצהוב בציור הבא

ודפנה השחילה אותו ברוב כשרון באצבעותיה הארוכות:

כדי להעלותו על המרזב היה צורך לטבלו תחילה בכוס מיים חמים. הריהו מורכב במקומו:

הפריט הבא בו עסקנו, בעוד אלון ממשיך במלאכת הליטוש, הוא מערכת המגבים. היא נמצאת ברובה בין קיר האש ולוח המכשירים, והגישה אליה קרובה לבלתי אפשרית כשהאחרון מורכב (מה שיקרה בשבוע הבא). לכן עכשיו הוא הזמן להרכיבה. כמו חלקים אחרים ברובר, זו מערכת אנאכרוניסטית, פרימיטיבית מאד מצד אחד, ובעלת תחכום מגוחך מצד שני – וזה סוד קיסמה.

כי מצד אחד – קצב הניגוב הוא כחמשה מחזורים בדקה, וזהו. אבל מצד שני – ניתן להפעיל כל מגב בפני עצמו! (מי צריך את זה?) וגם ניתן להפעיל את המגב באופן ידני, אם כלו כל הקיצים.

המגבים מופעלים על ידי מנוע חשמלי – יתרון גדול לעומת מנוע הוואקום שהיה נפוץ במכוניות בנות התקופה (ראו כאן).

כדי להפעיל אותם יש ללחוץ על כפתור ההפעלה של מגב הנהג עד שהמגב עובר מעל תחנת העגינה שלו, ולסובב אותו סבוב קל לכוון מרכז החלון. אם רוצים לצרף את מגב הנוסע, יש לחזור על הפעולה במגב שלו.

עקרונות הפעולה הן כדלהלן:

המנוע החשמלי פועל במהירות של כ 1000 סל“ד

המנוע שבתמונה הוא המנוע האורגינלי שהגיע עם המכונית, שנבדק ונמצא תקין. מעליו מורכבת תיבת גלגלי שיניים המורידה את מהירות הסיבוב לכ 5 סל“ד.

תאריך הייצור של הנ“ל מוטבע במכסה התיבה: אוגוסט 1947, לפני ששים ושש שנים.

אף כי הנ“ל נמצא שמיש החלטתי להשתמש ביחידה מחודשת על ידי היצרן (לוקס) שהגיעה לידי, באריזתה האורגינלית בת היובל:

שתי הכדוריות שעל תיבת גלגלי השיניים נועדו לגירוז (שסתומים חד–כיווניים).

מנוע המגבים מורכב על קיר–האש דפון על לוחות גומי שדפנה ייצרה משאריות הגומי שנותר מציפוי המדרגות.

מתיבת גלגלי השיניים יוצא לכוון פנים המכונית גל ארכובה ארוך המשולב בגל הינע:

קצהו הימני הוא הארכובה ההופכת את התנועה המעגלית לתנועה לינארית של הלוך ושוב. משמאל לארכובה נמצא מיסב החלקה התומך בגל:

שימו לב לדיסקית הלבד שמשמאל למיסב. עליה להיות ספוגה בשמן המחלחל לאיטו אל המיסב. בקצה השמאלי של גל הארכובה נמצא מחבר אוניברסלי העשוי מגומי.

קצהו השמאלי חלול ובעל פרופיל מרובע והוא מתהדק בדחיפה אל תיבת גלגלי השיניים וגורם להעברת התנועה מהמנוע לארכובה.

בזמן הפירוק היו כל החלקים הללו מלוכלכים וחלודים, ולכן הם עברו ניקוי בחומצה וגילוון, שהחזירו להם את נעוריהם. גם מחבר הגומי הוחלף בחדש.

התנועה מועברת אל ארכובות צירי המגבים באמצעות שני “טלטלים“.

יחסי האורך בין הארכובות הם כאלו שכשציר המנוע משלים חצי סיבוב שלם משלים ציר המגב כשליש סיבוב, ולכן בחצי הסיבו הבא של גל ההינע יחזור גל הציר לנקודת ההתחלה – כך מתקבלת תנועת הניגוב הלוך ושוב.

ארכובות צירי המגבים לא מחוברות ישירות אל ציר המגב, אלא באמצעות מצמד (קלאץ‘) המופעל על ידי לחיצה על כפתור ההפעלה. כך מתקבלת ההפעלה האינדיבידואלית של כל מגב.

הארכובות מחוברות אל הטלטלים כשדיסקיות לבד משומנות נמצאות ביניהם. את הדיסקיות הכינה דפנה מהלבד ששימש לריפוד מסילות החלונות.

הרי חתך במצמד (לקוח מתוך קטלוג של לוקס – יצרן המגבים):

לחיצה קדימה (ימינה, נגד הקפיץ) גורמת להצמדה ולתנועת המגב.

אל המצמד של מגב הנהג צמוד מפסק זעיר (micro-switch) הגורם להפעלת מנוע המגבים. לפני ההרכבה בדקתי אותו ומצאתי שהוא אינו תקין. טינו פירק אותו לגורמים, ניקה שייף והסיר את החלודה והבוץ והמפסק חזר לחיים.

על ציר המגב הורכבה גומיה המשמשת כאטם סביבה:

ולבסוף הורכבו זרועות המגבים והמגבים עצמם במקומם:

ועתה מראנו יאה גם נאה.

NEXT:  לוח מכשירים, גלגל הגה – הרכבה.

PREV:  הצביעה י”ז