אוגוסט
18
תגיות
רובר 10: שפוץ מנוע כ"ג
נפרדנו רגע לפני הרכבת המצמד (קלאץ'). שיפוץ המצמד "פטנט רובר" כבר תואר לפרטיו בעבר וגם כאן ולא אחזור עליו.
ובכל זאת מדובר בהבדלים אחדים. אם בפעם הקודמת השתמשתי בזרועות מצמד שחוקים שמולאו על ידי ניקי, ונוצרו להם פינים חדשים על ידי המשפץ שגם צייד אותם בתותבים מתאימים – הרי הפעם השתמשתי בסט זרועות חדש ומשופר שמיוצר למכוניות רובר P2 על ידי מייק אוונס מלידס, אנגליה. הזרועות הללו מיוצרות מחומרים שלא היו ידועים בשנות הארבעים ובתהליכים שלא היו מוכרים אז וניתן לצפות מהן לחיים ארוכים יותר. יחד עם הזרועות סיפק מייק פינים ולוחיות משיכה משופרות, וגם דיסקיות קוניות לאבטחה – פריט נדיר למדי. פריטים נוספים שסיפק מייק הן דיסקיות Ferodo שיש להניח תחת כל אחד מקפיצי המצמד – תשע במספר (פרודו היא יצרנית עבר מפורסמת של סנדלי בלימה ומצמדים תהילתה וחורבנה גם יחד נבעו מהסתמכותה על מוצרים המכילים אסבסט).
בית המצמד עצמו עבר ניקוי בחומצה וגילוון ב"תרשיש" והוא נראה כחתן בחופתו. דיסקת המצמד עצמה חודשה על ידי "דיסקל" והותאמה על ידי טינו. לפני הרכבת המנוע נמסרו גל-הארכובה (קרנקשפט), גלגל התנופה והמצמד למאזן בראשון-לציון שערך להם איזון דינמי – לכולם יחד ולכל אחד לחוד. סדר ההרכבה סומן באמצעות מדגש (“קרנר") ועכשיו היה עלי להקפיד על הרכבה במקום של כל חלק וחלק עד לרמת האום והדיסקית.
Clutch equiped with Mike Evan's special levers
המצמד מחובר אל גלגל התנופה באמצעות תשעה ברגי high tensile ואומי כתר המאובטחים במקורם בפינים מתפצלים. הנסיון מראה כי כיום locktite מספק תחליף הולם וקל פי כמה וכמה לשימוש. החלטתי להסתפק בו.
במרכז בית המצמד מיועדת להיות דיסקית אלומיניום המגינה עליו משמן שיכול להנתז מכיוון תיבת ההילוכים, ומגינה עליה מאבק שחק הבא מכיוון המצמד. מציאותה אינה קריטית, אך מכיוון שהיתה כזאת תחת ידי חיברתי גם אותה:
היא מהודקת למקומה באמצעות ששה ברגי BA2 מאובטחים.
לא הסתפקתי בהרכבת המצמד למקומו וערכתי לו בדיקת שמישות, באמצעים שכבר נסקרו בעבר.
הרכבתי את מתקן הבדיקה במקומו:
וערכתי את הבדיקה:
והתוצאות היו "לפי הספר": כוח ההידוק כנדרש, והפרדה מושלמת. המצמד מוכן איפוא לשימוש.
הבא בתור הוא המאוורר. זה מאוורר רובר-יצוא (בעל ארבע כנפיים) האחרון שנשאר ברשותי, והוא בברור "תוצרת שמואל" – כנראה גם האחרון שנשאר ברשותו, כי סימני יציקת החול הרשלנית ניכרים בו היטב:
אם מעוניינים בפעולת מנוע חלקה "ועגולה" יש לדאוג שגם המאוורר יהיה מאוזן דינמית. את האיזון הדינמי מבצעים כשהמאוורר צמוד לגלגלת (פולי) שלו. הבאתי את השניים ל"מאזן" ואלי, המנהל, כמעט השליך אותי בעד הדלת: “את זה אנחנו לא יכולים לאזן!” לזאת לא פיללתי. הוא נאות להסביר לי כי אין ברשותו ציר שמתאים גם למכונת האיזון וגם למידות הגלגלת המסויימת הזאת (גלגלת אנגלית נושנה). ביקשתי ממנו את מידות הציר לו הוא זקוק ואחרי יומיים חזרתי אליו עם ציר מתאים, תוצרת טינו ושות':
עכשיו אוזן סוף-סוף המאוורר ובורג במשקל הדרוש למשקולת האיזון הורכב עליו.
כך הוא נראה על המנוע:
הבאים בתור היו מוטות הקישור והתפוחים של המצערת – כולל הקפיץ המחזיר. הם חיוניים כי בלעדיהם מחזיק כוח המשיכה את המצערת במצב פתוח לחלוטין – מה שאינו רצוי בהתנעה ראשונית של מנוע, ובעצם בהתנעה בכלל.
מה עוד נותר להכין?
רצוי להכין לוח בקרה קטן שיכלול סליל הצתה, מתג התנעה וסולנואיד תואם, ורצוי גם משאבת דלק (חשמלית. המכנית בוטלה). אם ברצוננו לשלב באותה הזדמנות גם את בדיקת הדינמו המשופץ נוסיף על כך בקר טעינה ומד זרם.
למעשה כל זה כבר קיים ברשותי מאז ימי הבדיקות של 26-453 (הרובר האדום).
כך שכל מה שנותר הוא להרכיב אותו על המנוע הנכחי:
ולהזמין ילדה קטנה ללחוץ על הכפתור ולבדוק אם זה באמת מסתובב:
זה אכן מסתובב, ואנו יכולים לעבור לשלב הבא – לרגע האמת.
המאוורר נראה ממש נורא.
שאלת תם: לא היה כדאי לשייף קצוות ולהפטר משאריות היציקה שנראים בלתי אוורודינמיים בעליל?
יתכן. מצד שני – יש פה איזושהי יד לשמואל ולתעשיית הרכב הישראלית בשנות החמישים והשישים (עיין ערך סוסיתא).