אפריל
28
תגיות
דיפרנציאל חדש לרובר האדום – ג’.
חיכיתי וחיכיתי לרגע המתאים להרכיב את הדיפרנציאל החדש במכונית. פעם היה קר מדי ופעם היה רטוב מדי ולרוב הייתי עסוק מדי. אבל בעצם הסיבה האמיתי היתה שונה לגמרי: זו עבודה קשה, לא נעימה – והחלקים כבדים נורא…
והנה יום אחד שואל אותי ידיד אבי: מה העניינים, יש “בקקס”?
התוודתי: קשה לי. ואז הציע אבי החמוד (גם הוא בעל רובר, ואפילו רובר 16!) לבוא לעזרתי. הנה הם שני הרוברים המדוברים:
Two P2 owners get together for a heavy job
וכך, בכוחות משותפים, הסתערנו על המלאכה.
בשלב ראשון יש להסיר את הכיסוי מעל המכונית הממתינה:
First, you need to remove the cover
בשלב הבא מעלים את המכונית על “חמורים” (בטיחות, בטיחות!) ומפרקים את הצמיגים. חלק לא מבוטל מהעבודה יערך תוך שריצה מתחת למכונית וזה ממש לא כף להמחץ תחתיה.
Safety
השלב הבא הוא ריקון השמן מן הדיפרנציאל. המשושה בפקק הוא במידה 9/16 BSF ובעזרת גביע (בוקסה בפי המכונאים) מתאים, ידית ארוכה וקצת מאמץ נפתח הפקק והשמן התרוקן:
Draining. The plug hexagon is 9/16 BSF
כדי לשלוף את הדפרנציאל יש לשלוף ראשית מתוכו את שתי הציריות. כך נראה סרן-אחורי של רובר P2 (וגם של דגמי רובר רבים אחרים, כולל לנד רובר):
To Remove the half shafts the inner circle of 3/8 BSF nuts should be opened
בשני קצות הסרן, מימין ומשמאל, אנו רואים שני זרי אומים קונצנטריים. הזר הפנימי, ששה אומים במידה 3/8 BSF (אחד מהם מסומן בקו לבן) הוא המחזק את הציריה לסרן. מאד לא נוח לפתוח את האומים הללו, הגישה מאד מוגבלת והדבר אפשרי רק באמצעות מפתח פתוח.
גם את קו נוזל הבלמים יש לשחרר, וגם את כבל בלם היד. לשם כך יש להסיר את תופי הבלם.
עכשיו אנחנו מוכנים לשלוף את הציריה – אך זה לא כל-פשוט. בין אוגן הסרן (פלאנג’ בפי המכונאים) והציריה נמצא אטם שהודבק בעת ההרכבה בRTV אדום. אין מספיק רווח כדי להכות על החיבור בפטיש פלסטיק כבד – מה שבתנאים מתאימים היה מביא להפרדה. שמוש בצינור כמנוף, מצד אחד, תוך טלטול של צלחת הבלמים הביא לתוצאה המיוחלת. הרי הציריה שחולצה מן הסרן:
The gaskets had been glued using red RTV. Breaking it requires a combination of long water pipe as a lever and a heavy plastic hammer to tumper
מבט מקרוב יותר מראה את שאריות האטם והדבק על משטח האטימה של הציריה:
Gasket’s remains should be removed
גם על האוגן עצמו נשאר חלק מן האטם הסרבן.
אחרי ששתי הציריות שוחררו הגיע הזמן לשלוף את הדיפרנציאל. כדי לאפשר גישה אליו, יש להסיר את המושב האחורי (זכרו, מתלה הרובר הוא מסוג underslang!).
זה מה שמתגלה אחרי הוצאת המושב:
The rear seat removed, exposing its removebale floor
שלושת החלקים פריקים, ואחרי הוצאתם מתגלה המראה הבא:
The old diff exposed
הדיפרנציאל מחוזק לבנג’ו בעשרה אומים במידה 3/8 BSF, וגם ביניהם מודבק אטם ב-RTV. גם כאן הגישה לברגים, המשיכה והדפיקה קשות ביותר. אבל יותר מזה, הצורה בה העמדנו את הרכב על החמורים (נשען על האשיה ולא על הקפיצים) מונעת משיכת הדיפרנציאל החוצה. הסיבה היא ה underslang. בהעדר עומס מושכים הקפיצים את הסרן כלפי מטה. הפתרון? שמוש, עדין וזהיר, במגבה כדי להעלות את הסרן עד לגובה בו ניתן לחלץ את הדיפרנציאל החוצה. דרך נכונה יותר היא השענת הקפיצים על החמורים. באופן כזה גם מתרחק הדיפרנציאל מהגשר ושליפתו והכנסת מחליפו נעשים קלים בהרבה., בעצם אפשריים.
אבי נתן משיכה בריאה – והדבקים נפרדו:
Pulling hard to seperate
עוד קצת מאמץ, והוא כבר על הגשר, מוכן להוצאה מתוך המכונית:
On the bridge, ready to be taken out
עכשיו הגיעה עת הנקיונות. יש לנקות כל המשטחים היטב היטב – אחרת לא תיווצר אטימה מספקת. נזילת שמן מן הציריות פירושה אובדן בלמים ואת זה אנחנו רוצים למנוע ככל יכולתנו.
וכן, הגישה קשה וכרוכה בהרבה עיקומי גב לשני זקנים שמנים כמונו. הרי הבנג’ו באחד משלבי הניקוי:
Cleaning the banjo
והרי אוגן הציריה:
And the flanges
את אטם הדיפרנציאל הכינו עבורי אנשי “פרפקט סתמים” הוותיקים, והוא סבל מהתאמת יתר… היה צורך להכניס בו התאמות של הרגע האחרון כדי שיתלבש על עשרת ברגי הבנג’ו. ואחרי כן, תוך גניחות ואנחות – הוכנס סוף סוף הדיפרנציאל החדש למקומו:
The new differential is in
כאן ציפתה לי אכזבה מסוימת. אם נחזור ונתבונן בתמונה בה הושוו שני הדיפרנציאלים
https://lulis.org/wp-content/uploads/2015/12/distance.jpg?w=819
נראה כי חלק מהאוגן של הדיפרנציאל החדש (נראה מתחת לסרגל) עבה יותר מהתואם לו בדיפרנציאל הישן. אי לכך חלק מברגי ההידוק בצבצו פחות מדי מתוכו. בכל זאת הצלחתי להדק כראוי תשעה מתוך עשרה. נקווה שדי בכך. הדרך הנכונה היא הרחבת ששה חורים בחלק “העבה” של האוגן לקוטר 22 מ”מ, לעומק של 8 מ”מ. באופן כזה ניתן לסגור את אומי ההידוק כפי שצריך. את הדיפרנציאל כדאי להניח על מגבה נגרר, לכוון אותו בעדינות עד שהעוגן מקביל לאוגן הסרן וחורי הברגים מכוונים לעומת הברגים. זו פעולה שנמשכת זמן לא מבוטל, ולכן לא כדאי להשתמש בדבק אטמים (כגון RTV) כי עד שמסתיים הכוונון הדבק כבר מתקשה. כשהכל מכוון כראוי מספיקה דחיפה כדי שהדיפרנציאל יתיישב במקומו.
עכשיו הגיע תור המתאם, העשוי משני חלקים שעביים המצטבר הוא 22 מ”מ:
Drive shaft adapters, 22 mm thick
הרי הם במקומם, מתאמים את גל ההנע עם הדיפרנציאל:
הפינים המתפצלים הוכנסו בהמשך.
עכשיו אנחנו מוכנים להחזרת הציריות למקומן:
Halfshaft is back again
חיבור קו השמן, כבלי בלם היד, החזרת התופים, ניקוז אוויר מנוזל הבלמים, וכוונון בלמים. החזרת הצמיגים, הסרת המכונית מן החמורים. ואחרון אחרון מלוי בית הדיפרנציאל בשמן גיר טרי.
הגיע הזמן לנסיעת מבחן ראשונה.
עד עכשיו הספקתי לערוך רק נסיעה קצרה, בשכונה. המכונית מושכת כראוי, והדיפרנציאל החדש שקט ונעים. בימים הקרובים אערוך נסיעה גם בכביש ראשי ונראה האם חווית “השיוט” ברובר אכן השתפרה.
מרתק ביותר! מחכה להמשך ולמספרים אמיתיים.