ד"ר רוז, חקר המוח ושגעונות קטנים אחדים.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 22 ביולי 2017 ב-Rover 12 tourer | 2 תגובות

"תהי שמש אחרת!” אמר המשורר, או רק רצה להגיד. גם אני חלמתי במסתרים על פריצת גבולות. מדוע רק רובר 10? עשרה כ"ס, כלומר עשרה בלבד. מדוע לא משהו גדול יותר, נועז יותר, גדול יותר, חזק יותר, שואף למרחקים יותר? למשל Rover 16 Sport Saloon?

כך היא נראית במודעות מן התקופה:

Rover 16 SS in a period ad.

היא ה־ top of the line – היא החזקה ביותר, הארוכה ביותר, היקרה ביותר, ואחת הנדירות ביותר!

ובעודי הוגה במרחקים הקסומים, נזכרתי במשהו קרוב לבית:

Local Rover 16 SS, LHD, Inherited by two sisters that won't speak to each other

כך חולפת תהילת עולם, תאמרו, Sic transit gloria mundi אבל אולי להיפך? אולי הפגר הזה יהיה הזרע ממנו יצמח שיפוץ מפואר?

יש לה, לנבלת הרובר הזו שני יתרונות חשובים ושני חסרונות מוחצים: היא בעלת הגה שמאלי והיא נמצאת כאן בארץ, (כלומר אינה טעונה ביבוא על העלויות המטורפות הכרוכות בו והקשיים הביורוקרטיים הבלתי עבירים כמעט) ומאידך המחזיק בה אינו בעליה ואין סיכוי שיהיה – לא זו בלבד אלא הוא סבור שבידיו אוצר המלך שלמה שערכו רב ממשקלו בזהב.

מפעם לפעם מופיעות למכירה מכוניות כאלה למכירה בבריטניה, בדרך כלל במצב טוב יותר, ונמכרות בפרוטות. אך באותם איים ההגה נמצא בימין וכדי ליבא ממנו מכוניות ארצה יש להסיבן ראשית לדגם בעל ההגה השמאלי.

מספר השילדה מעיד כי זו מכונית בעלת הגה שמאלי.

מהיכן משיגים הגה מתאים, חשבתי. באנגליה הוא לא ימצא. אבל מכונית ללא רשיונות יכולה בהחלט לשמש כתורמת. מדוע אם כן לא לקנות ממחזיק המכונית את ההגה, למשל, לתרום אותו למכונית אנגלית נאה וזולה – וכך לעשותה לכשרה ליבוא ארצה?

חזרתי איפוא לפגר וברשות בעל המקום בחנתי את המצב. זוהי התמונה הטובה ביותר שהצלחתי לקבל מן ההגה (שמאל):

The LHD steering box is buried in mud. asking price: 10000 GBP

כן, הוא שם, קבור בבוץ. אבל המחיר, נאמר לי יהיה לפחות 50000 שקל (~10000 GBP), הצעה אותה דחיתי על הסף, ולו רק בגלל עזות המצח.

באותו זמן הוצעה למכירה, בהולנד, רובר 16 SS, והמחיר שנדרש היה 4000 GBP.

זה היה פרק ראשון בסיפור שיחזור וישנה: פרויקט שיפוץ, שהתחיל בתרועה גדולה ובהבטחות רבות – ולא הסתיים, אלא נתקע בין אם כערמת חלקים עזובים ובין אם כ־"כמעט כמעט" – אבל לא.

ההבטחות היו גדולות:

Missed this one in 5 minuets

החלטתי לקפוץ למים, אבל בעצת מביני דבר פתחתי בחקירה מדוקדקת של המוכר: הוכחת בעלות, תבעתי, שתתקבל על דעת המכס ומשרד התחבורה בארץ. אחרי כמה וכמה סבבי התכתבות וטלפונים נחה דעתי. טלפנתי שוב למוכר, לבקש את פרטי חשבון הבנק שלו כדי להעביר לו את התשלום.

"מצטער" אמר האיש "לפני חמש דקות מכרתי".

אבל התשוקה שהתעוררה כבר לא כבתה. בחנתי עוד כמה וכמה הצעות, זולות להפליא, (1000 GBP ומטה), לרובר P2 SS אבל בכל אחת מהן היה טמון מוקש שלא ידעתי איך לפרק אותו.

ואז צצה מודעה מפורטוגל, של סוחר מכוניות שהחזיק אצלו רובר P3 SS, עם הגה שמאלי, שנראה במצב אורגינלי למדי, עם כל המשתמע מכך.

LHD P3 in Portugal. Negotiations failed

צלצלתי למוכר ושאלתי אם ניתן לבוא ולבדוק את הרכב. הוא ענה שאתקשר למחרת בערב, כי בדיוק מגיע אליו קונה מצרפת ואולי כבר לא יהיה טעם שאבוא. וכשצלצלתי למחרת אמר כי המכונית נמכרה.

את הידיעה על המכונית הפורטוגזית העביר אלי גדי, בעליו של מוסך למכוניות אספנות בעיר לידס שבאנגליה. הוא גם נאות לבדוק עבורי כמה הצעות בעירו. סיפרתי לגדי שהמכונית נחטפה מתחת לאפי, אבל גדי, מנוסה ממני, אמר כי הוא חושב שיש כאן תעלול מכירה. הוא צלצל למוכר והתברר כי אכן המכונית לא נמכרה – אלא המוכר אינו רוצה להתעסק עם קונים ממדינות מפוקפקות כמו מדינות מזרח אירפה או ישראל.

פתחתי במו"מ עקיף – בתווך גדי – עם הפורטוגזי, שתכליתו היתה קבלת מסמך רשמי המעיד כי הוא מוכר את המכונית כחוק ברשות בעליה, ושאיתו ניתן יהיה להשלים את תהליך היבוא לארץ.

אחרי מו"מ ארוך מאד (שכלל מתורגמנית מפורטוגזית לעברית) התברר כי המכירה כשרה, אך המחיר המבוקש, בהתחשב במצב הרכב ומחירו בשוק – מופקע. המוכר לא היה מוכן להתפשר על אפילו אגורה אחת. החורף הגיע, דצמבר 2016. המו"מ התפוצץ.

ואז הופיעה, באתר מועדון הרובר האנגלי (RSR) המודעה של פיל רוז.

הפרק הבא NEXT