שיא עולמי (ד’)

42 שנה חלפו מאז נהרג פרי־תומס ונקברה בבס. ועם חלוף תהילת העולם הלכו שניהם ונשכחו. כמעט.

אואן ווין אואן היה מרצה להנדסה באוניברסיטה של בנגור, בצפון ווילס. הוא היה מרצה קטן באוניברסיטה נידחת – אבל דמות מוערכת וידועה בחוג משפצי המכוניות העתיקות. הוא גר בכפר קטן לא רחוק מבנגור ושיפץ ושיפר שם כמה וכמה אוסטין 7.

הנה תמונה של אחת כזו שצילמתי לא מכבר בביולי אשר בדרום אנגליה

austin7-2018-05-20_13-08-46

עדי ראיה שהסתובבו ליד ביתו ראו גם בנטלי נושנות וכיוצא בהן חונות בקרבתו.

הנה תמונה של אחת כזאת שביקרה לא מכבר בארץ:

bent-2018-03-23_08-51-06

אחרי חקירה ודרישה והחלטה נחושה ביקש וקיבל אואן רשות להוציא את בבס מקברה ולהשיבה לחיים. לא סתם איזה חוזרת מן המתים” – אלא חוזרת מן הקבר גופו.

זה מה שהתגלה עם פתיחתו, ב 1969:

babs4g

ואחרי שהפכו את השלד על גחונו התגלו אלו:

grave

השרשרת הקרועה והגלגל החסר.

babs4c

נראה שגם המנוע התרסק

babs4d

המכונית נשלפה באמצעות מנוף:

hashiva

והנה היא בחוץ:

babs4e

למרבה השמחה, הנזק היה קטן ממה שניתן לשער שיהיה אחרי תאונה חמורה, שריפה וקבורה במשך 42 שנים בחולות שעל שפת הים. פשוט מכיוון שרוב מה שהיה במכונית הזאת הוא ברזל עבה ומגושם. השאר, קצת פח ועץ נרקבו לחלוטין וכל שנשאר מהן היה קצת צל.

כל הכבודה (כשני טון) נגררה לביתו של אואן, 100 קמ צפונית לפנדיין. ובו התחילה הפרשה המוכרת של שיפוץ ושיקום ברמת הבורג“. הרי שאריות המרכב תלויות על תקרת המוסך הביתי:

babs5c

וכמקובל – מטפלים קודם כל באשיה ובחלקי המרכב, ואחר כך במנוע – עד שמגיעים לאשיה מתגלגלת“.

babs5f

אני מניח כי זה אינו המנוע המקורי אלא אחד מה 22499 האחרים; בסופו של דבר סדרת הייצור של הליברטי היתה גדולה בהרבה מסדרת הייצור של מנועי רובר 10 ואם אני מצליח היום, 84 שנים אחרי שהסדרה יצאה לדרך, להשיג מנועי רובר 10/12, הרי שגם אואן וין אואן היה יכול לעשות זאת בתחילת שנות השבעים, 53 שנה אחרי תחילת ייצור הליברטי.

babs5e

babs5g

בשנת 1974, חמש שנים מתחילת הפרויקט, כבר היתה בבס לא רק במצב של אשיה מתגלגלתאלא כבר היה לה מושב נהג, מיכל דלק וכיוב – המינימום הדרוש לנסיעה. אואן הצמיד לה את השאריות המתפוררות של הזנב ולקח אותה למקור מחצבתה, לברוקלנדס:

tb7a

הירחון Thoroughbreds & classic cars הקדיש לה מאמר גדול בגליון אוקטובר 74. אני זוכר איך נעתקה נשימתי כשראיתי את התמונה הזאת. שחזור מכוניות כסוג של ארכיאולוגיה.

בתמונות אחרות מאותו גליון ניתן לראות בבירור כיצד נמצא מושב הנהג מימין למרכז המכונית:

tb3

tb2

וגם נהיה ברור מדוע: הרכבת ההגה בצד המכונית הרבה יותר פשוטה מהרכבתו במרכזה.

tb4

הנה משקלות העופרת המקזזות משקל הנוסע הנעדר:

tb5

הנה מראה בבס דאז מלפנים:

tb6

וכך היא נראית כיום:

meshupezet

שנים לאחר שהסתיים השחזור.

כיום מוצגת המכונית במוזיאון בפנדיין בחודשי הקיץ ובמוזיאון של ברוקלנדס בשאר חודשי השנה.

והדרך לשמיים עוברת בחוף הים.

הפרק הבא NEXT

הפרק הקודם PREV