
תגיות
Rear Spring Shackle
בעקבות דיון בקבוצת פייסבוק החלטתי לבדוק כיצד יש להרכיב כהלכה את ה־Shackles של הקפיצים האחוריים במכוניות רובר מדגמי P2. לכאורה זו טרחנות בטהרתה, כי חוץ משלשה ארבעה משוגעים, את מי זה בכלל מעניין?
מאידך, באה כאן לידי ביטוי המגמה של רובר להימנע ככל האפשר מצנרת בכלל וצנרת גמישה בפרט. מגמה שמקורה מחסור בגומי? אלגנטיות המוצר? גאוניות הפתרון?
ציור 1 מציג את ה־Shackle, (מס’ 22), כפי שהוא מתואר ברשימת החלפים, ואת דרך הרכבתו. בכל מכונית קיימים שניים כאלה, זהים.
26 הוא הפין העליון וה־Shackle מורכב עליו. 23 הוא תותב ברונזה (וכפי שנראה להלן, מתוחכם והרכבתו הנכונה קריטית) 27 הוא הפין התחתון והוא מושחל דרך שתי רגלי ה־Shackle, ודרך ’עין’ הקפיץ האחורי, שגם בה תותב ברונזה.
ל־Shackle שתי רגליים, נקרא להן A ו B.
ברגל A קיים קדח בקוטר כ־3 מ”מ העובר לכל אורכה, כולל התותב (!). שני קצות הקדח חסומים (בדרך כלל ע”י ריתוך), וחסימות אלה הן סימן זיהוי לרגל הקדוחה. שני סימני זיהוי נוספים לרגל זו הם השחזה שנועדה למנוע מראש הפין התחתון להסתובב, ובליטה עגולה שהיא החסימה העליונה של הקדח.
ברגל B כל הנ”ל חסרים.
הפין התחתון חלול ומושחזות בהיקפו שתי תעלות, 1 ו־2. בכל אחת מהן קדוח חור המחבר אותן עם החלל שבמרכז הפין. בהרכבה נכונה תעלה 1 מתלכדת עם הקדח ברגל A. טעות בצעד הזה תגרום לכך שהפין התחתון לא ישומן.
בהרכבה נכונה המשושה שבראש הפין שוקע בהשחזה שברגל A וננעל שם מפני סיבוב על צירו.
הפין העליון גם הוא חלול. במרכז החלק שעליו יורכב ה־Shackle ישנם תעלה וקדח.
בתותב הברונזה קדוח חור ובהיקפו (!) מושחזת תעלה המוליכה לכוון הקדח. גם קצהו חור המתלכד עם הקדח ברגל A.
שגיאה במבנה או בהרכבת תותב זה תגרום לכך ששמן לא יעבור מהפין העליון לפין התחתון.
הציור הבא מראה סכמטית את מהלך השמן מכניסתו אל הפין העליון ועד פיזורו בתחתון
שחור – פלדה, גוף ה־Shackle ; צהוב – ברונזה, תותבים. לבן – פינים; אדום – מסלול השמן. מומנת רגל A.
בהנחה שהתותב העליון והפין התחתון מורכבים נכון יחסית לרגל A תתכנה שתי הרכבות לגיטימיות של המכלול:
(הטורר שלי, כיום)
(הטורר שלי, כשהגיע מבריטניה).