דצמבר
21
תגיות
מצתים – אז והיום.
בשנים רחוקות, שנות השבעים והשמונים, החזיק סט מצתים ("פלאגים") ברובר קילומטרים רבים. אפילו עם מצתי "איגניס" תוצרת הארץ. הדלק, אוקטן 70 ומשהו, הכיל עופרת וכשלא שולב ההילוך הנכון המנוע צלצל.
אולם בשנות האלפיים המאוחרות, עם הדלק 95 נטול העופרת התחילו בעיות. זמן לא ממושך אחרי החלפת מצתים היו מתעוררות בעיות התנעה, שהיו נפתרות רק אחרי החלפת המצתים בסט חדש. הממצא היה תמיד אלקטרודות שחורות, מכוסות בשכבה עבה של פיח.
יש ברשותי סט מצתים מקורי, Lodge C14, אבל אני שומר אותו כקוריוז (הכרתי בעלי רובר אחד, בארץ, שהתעקש להמשיך להשתמש במצתים אלה – בנוסף למוזרויות רבות אחרות – אך בסופו של דבר התייאש ומכר את המכונית).
הקפדתי להשתמש במצתים המומלצים ע"י מביני הדבר: Champion C8N או אקוויולנט – לא עזר.
ביאושי פניתי לשיטה העתיקה של שמואל: להשתמש במצתים קצרים, מהסוג שהיה בשימוש בחיפושיות. זה עזר. קצת.
*
אז מה קרה? מה השתנה?
החשוד המידי היה הקרבורטור. סביר שהשנים הרבות שחלפו פגעו בו.
הקדשתי אפוא מאמץ רב לשיפוץ וכיול הקרבורטור – Solex 30FAI, ולשוא. התופעה נמשכה.
החלטתי לנסות קרבורטור מסוג אחר: S.U. D3 שהיה נפוץ במכוניות רובר בשנות השלושים. ליתר בטחון, שלחתי אותו ליצרן, כדי שיחזיר אותו למצב אורגינלי.
הקרבורטור עובד ללא דופי – אבל הבעיה לא נפתרה.
אולי הבעיה נעוצה במפלג המכני המיושן, עם קידום ההצתה הפרימיטיבי שלו המבוסס על משקולות עופרת וקפיצים מכוילים?
החלפתי את המפלג למפלג Hi-Tech בעל קידום הצתה דיגיטלי הניתן ל"תפירה" מדויקת כדי להשיג ביצועים אופטימליים – ולא עזר.
*
ואז, באיחור רב, עלה בדעתי כי יתכן שכל זה קשור לכך שהרכב הדלק השתנה.
הצטברות פיח מעידה על טמפרטורה נמוכה מדי של המצת. כדי שפיח לא יצטבר עליו על טמפרטורת האלקטרודה להיות מעל 500 צלזיוס. האם טמפרטורת המצת ירדה עקב הרכב הדלק החדש? היתכן?
לפי צ’מפיון, חברת המצתים הותיקה, ההסבר מסובך קצת יותר.
תוסף העופרת נטה לצפות את האלקטרודה במעין זיגוג קרמי (גלזורה) שהקטין את יכולתה לפנות חום וכך העלה את הטמפרטורה שלה מעבר לרצוי. היה לכן צורך להשתמש במצתים בעלי כושר פינוי חום רב יותר – מצתים "קרים”.
עם המעבר לדלק נטול עופרת והעדר זיגוג, מצתים אלה קרים מדי ויצברו פיח. צ’מפיון ממליצה להשתמש במצתים חמים יותר מהמקוריים בשתי יחידות!
כדי להבין במה מדובר נעיין בטבלה הבאה:
בשמו של כל מצת מובלע מספר המסווג את דרגת החום שלו. לדוגמא Champion 8N הוא מצת "חמים". NGK BPT2ES הוא מצת "לוהט". Champion N5C לא מופיע ברשימה אף כי קיימת חברה המפיצה אותו כמצת המתאים לרובר P2. על כל פנים, כל המצתים תוצרת צ’מפיון שמספרם מתחיל ב־5 הם קרים. ואמנם, המצת הזה צבר עליו שכבה עבה של פיח, וההתנעה הלכה ונעשתה קשה.
*
החלטתי לערוך ניסיון, ולהרכיב במכוניות מצתים חמים בהרבה מאלו המומלצים לרובר מסדרה P2.
בטורר הרכבתי מצתים מסוג דנסו SK16R11 שהם חמים בשתי דרגות מעל הצ’מפיון 8N המומלץ.
עברה שנה. שלפתי את המצת לבדיקה.
אין פיח, ואין זיגוג (גלזורה).
במכוניות האחרות הרכבתי מצתים חמים מסוגים אחרים, ובבוא הזמן אדווח על התוצאות.