שיפוץ “פסנתר שסתומים” (Rocker Shaft) ברובר 10 .

פורסם על ידי lulisml בתאריך 26 באפריל 2013 ב-1 Rover 10 26-069 | תגובה אחת

“מרווח מנענעים “0.010” מכריז בגאון השלט האדום שעל מכסה השסתומים ברובר; והכוונה כמובן למרווח שבין השסתום וה“מנענע” הלוחץ אותו לפתיחה כשמגיע תורומגירת הכלים של הרובר מצויידת אפילו במד. –מרווח (feeler gauge) יעודי, ובמדריך לנהג המצורף למכונית מוסבר בפרוטרוט איך להשתמש בו:“כוון המרווח בין קצה המנענע והשסתום מתאפשר על ידי בורג מיוחד המוברג למנענע. ברגים אלה נעולים על ידי אומים, וכשמתעורר הצורך בכוון יש לשחררם, ולבדוק את המרווח כמתואר להלן – כשהמנוע חם. הכרחי לחזק את האומים הללו בחזרה למקומם בתום הכיוון, תוך הקפדה שלא לשנות את הכוון תוך כדי כך. סדר ההצתה הוא 1, 2, 4, 3.

כשתכוון את המנענעים, הקפד מאד שהשסתום בו אתה מטפל יהיה באמת סגור. לשם כך, סובב את המנוע עד שהשסתום המדובר יהיה פתוח לחלוטין, ואז הוסף וסובב את גל הארכובה בסיבוב שלם (360 מעלות). המרווח הנכון הוא 0.01 אינץ’ (רבע מילימטר) כשהמנוע חם, לשסתומי הכניסה והפליטה כאחד. לא ניתן להדגיש ביתר חוזקה כי המרווח חייב להיות 0.01 אינץ’ בדיוק, אם רוצים לקבל את התוצאות הטובות ביותר“.

יפה, ובוודאי נכון כשהמכונית חדשה וטריה. אבל העניינים מסתבכים עם השנים והבלאי המצטבר, בפרט במכונית שכבר עברה את שנתה ה-67. הראשונים שדורשים תשומת–לב הם המנענעים עצמם. כך נראה מנענע אחרי שרות ממושך:

במשך הזמן השסתום שחק בו גומה קטנה הנראת היטב בתמונה. גומה זו גורמת לכך שמדידה במד–המרווח מטעה, מכיון שהוא אינו יכול לחדור לגומה, אלא מודד את המרווח שתחתיה. אבל זו לא הבעיה היחידה שנוצרת ב“פסנתר” המנענעים של הרובר, ואפילו לא הבעיה היחידה במנענעים עצמם. מבט צד על אותו מנענע עצמו מגלה כי גם תותב הברונזה שעליו הוא נע שחוק מאד:

ולא פחות גרוע הוא גם מצב ברגי הכוונון: הם מתעוותים עם הזמן, ונוצר חיכוך רב ביניהם לבין המנענעים וכתוצאה מכך קשה מאד לסובב אותם בעזרת מברג, או לשמור אותם במקום בעת הנעילה – ולהפיק כוונין מדוייק.

וכל זה אינו ממצה עדיין את הבעיות בפסנתר האומלל. בשנים 1946 – 1947, בהעדר חומרי גלם מתאימים, או מסיבות אחרות, ייצרו ברובר את ציר הפסנתר מברזל רך, הנשחק בנקל. כתוצאה מכך נוצרים די מהר שקעים עמוקים בציר תחת המנענע. לא רק שזה מצריך כוונון תכוף ולא מדוייק של השסתומים; ולא רק שזה גורם למנוע להפיק “רעש שסתומים” באופן קבוע – אלא שזה גם פוגע בלחץ השמן. ציר הפסנתר הוא מוט חלול, ובעל נקב שימון תחת כל מנענע. השמן מוזן אליו ישירות ממשאבת השמן של המנוע, בלחץ גבוה, והוא אמור לזרום דרך כל מנענע מבעד לזוג חרירים הנמצאים בו. חריר אחד מיועד לשמן את המפרק הכדורי שבין מוט הקישור ובורג הכוונון:

והחריר השני, העליון, לשימון הקפיצים ומובילי השסתומים:

כאשר הציר נשחק, ותותבי הארד שבמנענעים נשחקים – זרם השמן הזה הופך מקילוח לשיטפון ולחץ השמן הכללי נפגע.

כל המחשבות העגומות הללו חלפו במוחי בעת החלפת הראש האחרונה ב 26-069 והחלטתי כי הגיע הזמן לשפץ פסנתר ולהרכיבו במקום הפסנתר הנוכחי.

וכרגיל, את השיפוץ אערוך על פסנתר חילופי הנמצא אצלי על המדף, והוא שיורכב עם סיום השיפוץ במכונית. הציר הנוכחי שבה יפורק, יבחן ואז יוחלט מה לעשות איתו.

ספר המוסך של הרובר (בהוצאת ה-RSR) ממליץ לשקם את הציר באחת מן הדרכים הבאות: ליצר חדש ממתכת מתאימה ולסיים בתהליך הקשאה מתאים; או להשחיז את הציר הקיים ולצפות אותו בכרום קשה. לשמואל היו בשעתו גם צירים Over Size שכל מה שנדרש איתם היה קידוד מחודש של תותבי המנענעים – אבל צירים אלו גרמו לבעיות נוספות, וממילא כבר אינם רלוונטיים.

השיפוץ החל בפיצול לשני ענפים: שיקום הציר, ושיקום המנענעים.

בחרתי בציפוי בכרום קשה ומסרתי את הציר הישן ל“המשפץ“. הציר הושחז, צופה בכרום ועבר שחרור גאזים והרפיה בתנור, ולאחר מכן הושחז שנית למידה 0.5 אינץ‘ +/- 0.001. זהו היה תהליך ממושך (כולל החגים) – קיבלתי את הציר המשוקם חזרה לידי כחודש מאז שמסרתי אותו.

את המנענעים מסרתי ל“ניקי” שמילא את הקטעים השחוקים במילוי קשה והשחיז אותם לפרופיל המתאים:

ולבסוף מסרתי שמונה מנענעים – למעשה שתי רביעיות – לטינו, כדי שיקדד או ייצר תותבים חדשים למידה. האפיצות הדרושה היא גבוהה ומה שהושג בפועל היה 0.001 אינץ‘ – כפליים ממה שרובר דורשים (0.0005) אבל עדיין ערך ריאלי והגיוני.

ומדוע שתי רביעיות?

התרשים הבא מתוך מדריך ה Motor Trader לרובר 10 יסביר:

הרווח בין השסתומים גדול יותר מהרווח בין הזיזים שעל גל הזיזים, ואי לכך פונים המנענעים איש לכוון שסתומו – וקיימים ארבעה כוונים שונים. וכך זה נראה במציאות:

בהרכבה החוזרת של הציר יש להקפיד על מיקומם הנכון של כל מנענע (4 סוגים), דיסקית מרווח (3 סוגים), קפיץ ומסגרת אחיזה (3 סוגים). זוהי פעולה המצריכה סבלנות וריכוז רבים.

לסיום, הרכבתי את מערכת המנענעים לבדיקה על ראש רזרבי המחכה לתורו. עד שיקרא לדגל מרוח הראש הזה יסודית במשחת שימור שלא רציתי להסיר ממנו.

ראשית יש לברור את את לוחיות המרווח שבין הראש ומערכת המנענעים:

הלוחיות שנבחרו נוקו ביסודיות בעזרת מברשת נחושת חשמלית.  והרי הלוחיות במקומן:

הנה מה קורה כשחלה שגיאה בהרכבת רכיבי הציר:

וכך המראה כשההרכבה נכונה:

קשרתי בחוט ברזל את שתי קבוצות המנענעים כדי שלא יתפרקו ויפוצו לכל רוח עם הסרתן מהראש הזמני – בלעדי קשירה זו ההרכבה על ראש המטרה קשה ומתסכלת.

Continue: הרכבת הפסנתר במכונית

PREV: החלפת הראש ב’.