המלחמה בקרקושים.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 26 בפברואר 2014 ב-1 Rover 10 26-069 | השארת תגובה

אז מסתבר שכמו העגיל ההוא באוזן של הפרה הצוחקת – מאחורי הדפיקה המעצבנת הגדולה מסתתרות עשר קטנות, שמרימות את ראשן ברגע שאחותן הגדולה נעלמת. וכשמסירים גם אותן, צצות להן מאה קטנטנות במקומן וכך הלאה. כן, הרעשים מההגה חדלו, ואז הסתבר כי על חורבנם צמחה קקופוניה עקשנית של רעשי משנה, שצצו מהאדמה בשפע און, כמו סירפדים אחרי פרדס שנעקר. הם באו מלמעלה, מלפנים, מאחור וכן, גם מלמטה.

איך מגלים מי ומה חשוד בגרימת כל רעש ורעש? התשובה ברורה: מטלטלים, טופחים ביד, מקבעים זמנית באמצעות יריעת גומי וכו’ וכו’.

וכך התגלו להם כמה וכמה חשודים: 1 – גג השמש (כמובן) 2 – מיכל הדלק, 3 – פיית מילוי הדלק 4 – מכסה המנוע.

נעבור עליהם אחד אחד ונראה כיצד נפתרו הבעיות.

גג השמש מחליק על מסילה הבנויה בתוך “הגג הראשי” (ראו פרטים כאן) . החלקים הבאים במגע עם המסילה היו מצופים בשעתם ברצועות עור עבות, ספוגות בשמן. אחרי 68 שנות עמידת-גבורה במערכה, נפחו האומללות את נשמתן, ונשרו בזו אחר זו. האחרונה שבהן נראתה כך:

Old sun roof leather slider replaced by Teflon.

ונשאלה השאלה במה להחליף אותן. סביר שיכולתי למצוא אי-שם סנדלר או רצען שעדיין מחזיק ברשותו רצועות עור מתאימות. אבל החלטתי לא להתעקש על האותנטיות בקטע הזה הסמוי מן העין, ובמקום בעור ספוג בשמן להשתמש בטפלון. לטפלון שני יתרונות: הוא חלק דיו גם בלי שמן, והוא אינו אורגני כך שלא יפגע מההשפעה המצטברת של יובש-חום-אבק-לחות.

יריעות טפלון בעוביים 1, 1.5, 2 מ”מ וכו’ ניתן להשיג בגומי תל-אביב, למשל, וכך עשיתי. טינו גזר את הקטעים המתאימים מיריעת ה-2 מ”מ וסימרר אותם למובילי הגג. אחרי כן החליק הגג חרישית למקומו וחסל סדר קירקושי גג.

אבל אז הרימו את ראשן המכוער כמה דפיקות בריאות מאחור ומלמטה, שבאו לידי ביטוי בכל מהמורה או מקפיצן בכביש – וכאלו יש בלי סוף.

הצצה תחת המכונית, וטלטול אחדים מאבריה גילתה את החשודים: פיית הזנת הדלק, מיכל הדלק, מערכת הפליטה.

התחלתי בפיה.

אחרי שליפתה ממקומה התגלתה התמונה הבאה:

Petrol feed studs are worn and missing

מתוך ארבעת הגוז’ונים (במידה המפורסמת 2BA) שאמורים לקבעה למקומה נותר רק אחד בחיים, וגם הוא בהברגה מפוקפקת אם לא למטה מזה. שני גוז’ונים אחרים היו ערופים ואחד סתם חסר. טינו שלף את שרידיהם, ואני, בעזרת מברזי 2BA שברשותי חידשתי את ההברגות וקבעתי חדשים במקומם:

New studs 2BA

עכשיו ניתן היה לחזור ולהתקין את פיית המילוי במקומה, ולהתקין אותה היטב הפעם, כך שלא תדפוק ותרעיש בכל מכשול שבכביש:

Re fitted with new rubber gasket

אבל טפיחות אחדות על מיכל הדלק העידו כי הצרות טרם תמו. המיית פחים רופפים עלתה מתוכו. מיכלי דלק עשויים כך שבתוכם קיימות מחיצות המונעות מן הדלק להטלטל מצד לצד תוך כדי נסיעה – מה שיכול לגרור תוצאות לא נעימות. במיכל המקורי של הרובר מחיצות אלו היו מולחמות לדופן הפנימית שלו בהלחמת בדיל פשוטה שאינה עומדת במבחן הזמן.

המיכל הזה טופל לאחרונה לפני כשלושים שנה ב”מכון ויצמן” בבאר-שבע. הוא אמנם לא דלף מאז אבל המחיצות קרסו, ולא רק שאינן מונעות יותר את טלטול הדלק אלא שהן מקרקשות בכל עוז בבטן המיכל.

החלטתי שזו ההזדמנות לטפל בעניין טיפול שורש ולפותרו אחת ולתמיד.

פניתי לכן ל”ארגונטיקס” בבקשה לייצר למיכל רפליקה מפלב”ם, שבה המחיצות מרותכות לדפנות. ולא רק המחיצות אלא כל תפירת הדפנות נעשית בריתוך ולא בהלחמת בדיל.

ואל יקל הדבר בעיניכם. חתך הרוחב של המיכל אינו מלבני אלא טרפזי-מעוגל – אחרת לא יכנס למקומו. על הדופן העליונה שלו נמצאים שני אוגנים (פלאנג’ים): האחד לחיבור המצוף (בעל שישה תבריגי 3BA) והשני לחיבור יונק הדלק המתוחכם של הרובר, הכולל ברז חשמלי – בעל ארבעה תבריגי 3BA.

חתך האורך של המיכל גם הוא טרפזי – כדי שפיית הניקוז, וצינורית היניקה, יהיו בנקודה הנמוכה ביותר במיכל ויבטיחו ניקוז ושאיבה יעילים, עד הטיפה האחרונה. צינור ההזנה למיכל מחובר בזוויות משוגעות משלו – ועליו להיות עמיד דיו כדי לעמוד בלחצים המופעלים ללא הרף עליו. לרובר אשיה ומרכב נפרדים, שהחיבור ביניהם אינו קשיח. המיכל מחובר לאשיה, בעוד שפיית המילוי מחוברת למרכב. אי-לכך קיימת תנועה מתמדת ביניהם. הם אמנם מחוברים זה לזה באמצעות צינור גומי אך זה לא מבטל לחלוטין את המתחים והלחצים שנוצרים – ואכן במיכל הפח הישן זו היתה אחת מנקודות התורפה.

Weak points of the old tank: tends to break and leak

ניתן לראות חיזוק שהוספנו (לפני שנים רבות) לכניסת הדלק כדי למנוע שבירה חוזרת ונשנית של הלחמת הבדיל בין הצינור ודופן המיכל. בתמונה הבאה ניתן גם לראות את החיזוק שהוספנו אז ל”אוזן” המהדקת את המיכל לאשיה:

Another weak point

גם את הדופן האחורית המעוגלת של המיכל ניתן לראות.

ואחרון – צינור הנשם: אי אפשר יהיה לא למלא ולא לשאוב דלק מהמיכל בלי לאפשר לאויר לפנות או לתפוס את מקומו: נפח שווה של אוויר בלחץ אטמוספרי על כל נפח דלק שנכנס או עוזב את המיכל.

שני המיכלים, הישן והחדש נראים זה בצד זה בתמונות הבאות (צילם: לירן סיסו):

Old and new

מבט זהיר יגלה אפילו היכן מרותכות המחיצות.

הפעם הזו בה נמצא הרובר במפעל ליצור מכלולי פלב”ם היתה גם ההזדמנות המתאימה להחלפת מערכת הפליטה הישנה והעשויה טלאי על גבי טלאי במערכת חדשה מפלב”ם. הרי הם מורכבים במכונית, מראה מתחת לליפט: