ספטמבר
24
תגיות
רובר 10: שפוץ מנוע כ”ז.
במשך 26 פרקים, מא’ ועד כ”ו, סקרתי שיפוץ מנוע רובר 10 מודל 1946 – ולא ציינתי כי בעצם לא מדובר במנוע אחד, אלא בשניים.
מדוע שניים? לפני שאענה על שאלה זאת אני צריך לענות על שאלה הקודמת לה – מדוע בכלל לשפץ מנוע כזה דווקא עכשיו? אמנם ברשותי שתי מכוניות כאלה – אבל בשתיהן המנוע תקין ואין שום צורך דוחק בשיפוצו.
ההחלטה לשפץ מנוע נפלה לפני למעלה משנה, והצעדים הראשונים למימושה ננקטו מיד עם קבלתה. החשש מהזמן הרב שיארך שיפוץ כזה, היה אחד המניעים לקבלת ההחלטה. הסיבות לכך הן: המנוע הנ”ל יוצר בטכנולוגיה מיושנת מאד, עד שכמעט ולא נותרו בעלי מקצוע הבקיאים בה ומוכנים לקחת עבודה כזו על עצמם; סדרת הייצור של המנועים האלה הייתה קטנה מאד ונוצרו בה בסך הכל אלפי מנועים בודדים, לפני כשבעים שנה, ולכן איתור חלפים להם היא משימה קשה הדורשת זמן, אמצעים – ומזל. פורד, מוריס, אפילו M.G ויגואר יוצרו ברבבותיהם, אבל רובר 10 רק באלפיו. עוד מעט, הרגשתי, לא ישארו לא בעלי מקצוע ולא מקורות חלפים כדי להשאיר את הנר הזה דולק. גם הקדנציה שלי הולכת ומסתיימת.
ברור שאם יתקלקל מנוע ולא יהיה בידי רזרבי, תושבת המכונית לזמן רב מאד, וכנראה לתמיד. ולכן הזמן להתחיל לדאוג לתחליף הוא עכשיו.
והנה צדה עיני יום אחד מודעה ב eBay בה מוצעים למכירה מנוע ותיבת הילוכים של רובר 10 במחיר מצחיק. תחילה הופיע הצמד הנ”ל מורכב עדיין על האשיה של רכב שהגיע קיצו:
Rover 10 engine as advertized on eBay
ולאחר מכן, מופרדים ממנה:
Another ad, seperated
ואם כי היה ברור מהתמונה כי המנוע במצב רע מאד, והקניה היא בבחינת “חתול בשק” – משמח היה לראות כי נכללים בה כל ספיחיו: משאבת מים, קרבורטור, מפלג, דינמו, סטרטר וכו’ – כולם חלקים רבי ערך לתחזוקת רכב נדיר. אפילו הצנרת והברזים למערכת החימום הפנימי של הרכב נכללו במנוע שהוצע למכירה. כשלעצמה מערכת מאולתרת שלא נכללה במפרט של דגמי 1946… כמובן שתיבת ההילוכים הוותה גם היא בונוס נחמד. הצעת המכירה לא כללה משלוח: הקונה נדרש לאסוף את הכבודה מחצר המוכר, בצפון אנגליה. המוכר לא היה אחר אלא פרדי בולטון, אחד מספקי חלפי רובר החביבים ביותר, ואמן חידוש ציפויי הכרום. הכבודה גם היא היתה, איך לומר – כבדה ביותר: למעלה מ200 ק”ג.
התקשרתי לפרדי ושאלתי אם יהיה מוכן לשמור עבורי את המנוע עד שאמצא את ההזדמנות המתאימה לקחת אותו – והוא הסכים. באותו זמן הייתי עסוק בשיפוץ של 26-453 ולא רציתי לפצל מאמצים. ניגשתי אם כן למכרז – וזכיתי:
במרס 2013 הסתיים השיפוץ של 26-453, והגיע הזמן לטפל במנוע הרזרבי.
הבעיה העיקרית בשיפוץ מנועים אלה, סברתי, הם המסבים. אלה אינם מסבי קליפה הנהוגים מאז שנות הארבעים בכל המנועים, אלא, בנוסח הישן, מסבי “מתכת לבנה” שיש לצקת לטלטלים ולקסוות המיסבים הראשיים, לחרוט למידה, ולהתאים ידנית.
כשבצעתי את השיפוץ הראשון למנוע כזה, בשנת 1969, עדיין ידעו לבצע את הפעולות הללו בכל בית מלאכה לשיפוץ מנועים. בשנת 1990, כשערכתי שיפוץ נוסף כבר היה קשה למצוא בעל מלאכה שיודע ומעוניין לבצע אותן. יותר גרוע – שוכנעתי אז להסב את המסבים למסבי קליפה – הסבה שהסתיימה בקטסטרופה ובצורך להשיג גלי ארכובה חדשים. את הגלים החדשים גיליתי בסופו של חיפוש במחסן בעיר יורק שבצפון אנגליה (מחסן שנישטף ונגרף בשיטפון גדול שאירע שנה לאחר מכן) ויחד איתם “התגלה” גם מומחה ליציקה והכנת מסבים מתאימים באותה יורק עצמה. הוא הכין עבורי שני סטים של גלי ארכובה ומיסבים מתאימים. את הטלטלים וברגיהם היה עלי לשלוח אליו מהארץ… המנועים המדוברים נוצרו באנגליה בשנות המצוקה הגדולה שאחרי מלחמת העולם השניה, והדבר התבטא בין היתר בהעדר אחידות בחלפים. כך למשל היו מצויידים מנועי רובר 10 בשני סוגים טלטלים, האחד מסומן ב X והשני ב H (כנראה חושלו בשני מפעלים שונים). הטלטלים הללו שונים זה מזה במשקלם, וההפרש הוא 50 גרם – ואסור בהחלט לערבב ביניהם.
כאשר קיבלתי סוף-סוף את גלי הארכובה לידי התברר כי הסט האחד כולל שלשה טלטלים מסוג H ואחד מסוג X, ולעומת זאת השני כולל שלשה טלטלים מסוג X ואחד מסוג H… לכל אחד מהסטים היה קוטר פנימי שונה כך שאי אפשר היה פשוט להצליב זוג טלטלים וכך לפתור את הבעיה. כמובן שהדבר גרר דחייה ניכרת בשיפוץ, שלא לדבר על הוצאות ובלבול-מוח.
ובכל זאת, חשבתי, מאחר שהמנוע כבר באנגליה מולדתו, בארץ השמרנים נאמני המסורת – כדאי למסרו שם לבעל מקצוע המתמחה במנועים עתיקים וניזון מידע העובר מאב לבן. על פניו נראה היה כי הסיכוי לזכות כך בעבודה ברמה הדרושה גבוה יותר מאשר כאן בארץ.
התחלתי בחיפוש מועמד מתאים – ומצאתי אחד. אורגנה הובלה, והמנוע הגיע אליו, כאשר המשימה הראשונית היא פירוקו, ניקויו ובחינת מצבו.
הרי תמונה מאותו פירוק:
Taking the engine apart
המנוע היה מטונף בצורה שלא תאמן (גם אני שפירקתי כמה וכמה מנועי רובר בלים לא ראיתי דבר כזה) ולא מעט מחלקיו חלודים ותפוסים. את אחת הבוכנות וחלק ממרימי השסתומים לא הייתה ברירה אלא לשלוף במכות פטיש ולפגום אותם אגב כך. אבל הממצאים העיקריים היו דווקא מעודדים: לגל הארכובה היה “הרבה בשר” דהיינו בסך הכל 10 US (מותר להשחיז עד 60 US) והצילינדרים במידה 20 OS (מותר לחרוט עד 60 ובפועל אפילו הרבה יותר מכך).
כאן נעצרו הדברים. הקשר עם בעל המקצוע נותק – הוא לא ענה לא לטלפונים ולא לדואר אלקטרוני. שום דבר לא התקדם. בדיעבד התברר כי האיש נקלע לבעיות אישיות. עברה כמחצית השנה. התחלתי לחשוש כי את המנוע הזה כבר לא אראה משופץ לעולם והסקתי מכך כי עלי לחפש אלטרנטיבה.
בפינת המחסן עמד הבלוק הערום של המנוע המקורי של 26-069: הוא פורק לפני 45 שנה ומאז ציפה לגואל. הוא היה נטול גל-ארכובה, גל זיזים, קסוות למיסבים הראשיים, סעפת פליטה ועוד ועוד. ביש במיוחד היה מצב מרימי השסתומים והקדחים שלהם. התחלתי במצוד כלל-עולמי אחרי חלקים אלה, וגם בחיפוש אחרי בעל מקצוע מקומי שיהיה מוכן – ומסוגל – לקחת על עצמו את העבודה. לבסוף מצאתי את “האומן” במפרץ חיפה עם דני המנהל ועאמר המומחה ומסרתי את המנוע וחלקיו לידיהם. זה היה בספטמבר 2013 – והובטח לי שתוך חדשיים אקבל את המנוע עם מיסבים חדשים לטלטלים, מיסבים ראשיים חדשים, ומיסבי גל זיזים חדשים – כולם יצוקים ממתכת לבנה משובחת ומותאמים עד מאית המ”מ למפרט רובר. גם כמה הברגות מקולקלות יתוקנו באותה הזדמנות.
עד נובמבר 2013 לא שמעתי מ”האומן” דבר פרט ל”בשבוע הבא”. אז פקעה סבלנותי והחלטתי לנסוע לאנגליה ולהציל את המנוע מהכפור בו נלכד. ערכתי מארב לאיש שלי והוא הסכים – טלפונית – להשאיר את מפתח המחסן מתחת לדלת ולהניח למוביל להוציא משם בהעדרו את המנוע המטונף ולהובילו לבית מלאכה שבקרבת מקום, לשם רחיצתו ושיפוצו. עם בית המלאכה הזה דווקא הצלחתי לתקשר והם הסכימו לקחת על עצמם את המלאכה.
הרי תמונה שצולמה אצלם אחרי שבלוק המנוע נוקה סוף-סוף:
Cleaned block at A&A, Leeds, England
שמים לב לפס דק לבנבן שנמצא מימין לפתח משאבת הדלק (מסומן בחיצים)? עוד נשוב אליו בהמשך.
את יציקת המסבים הם אינם עורכים בעצמם, הסביר לי המנהל הטכני, אלא הם משתמשים ב”מיקור חוץ” – אמן עלום שם באחד הכפרים שבסביבה. תוך ששה שבועות יהיה המנוע מוכן, הבטיח. גם עם ה”אומן” דיברתי והם הבטיחו או-טו-טו.
בסוף דצמבר היו חגיגות גדולות גם באנגליה וגם במפרץ חיפה וגם פה וגם שם הבטיחו שזה יהיה מוכן אחרי החגים. וינואר עבר. ה”אומן” חזרו ואמרו “או-טו-טו” והאנגלים אמרו שהיציקה הסתיימה, אבל הם אינם מרוצים, ועל כן החזירו את העבודה לאיש היציקות, למקצה שיפורים.
סוף-סוף, במרס, הסתיימה העבודה גם פה וגם שם.
בארץ יצקו מיסבים ראשיים, מיסבי טלטלים, מיסבי גל זיזים, התאימו תותבי small end, חרטו את שרוולי גל הארכובה (journals) וגל הזיזים, ערכו in line boring והתאימו כל מיסב למקומו. יצרו סט שרוולים (sleevs) לצילנדרים וכך החזירו את המנוע לסטנדרד – וגם תיקנו מספר תבריגי ברגי ראש מקולקלים. קדחי מרימי השסתומים עברו honing וחזרו להיות עגולים ונוצצים (ולא אליפטיים וחלודים) – במחיר הגדלת קוטרם. יציקת מיסבי גל הזיזים כללה גם תיקון בית המיסב הקדמי שנשבר בעת הפירוק, וכבונוס בוצעה הרכבת הבוכנות החדשות על הטלטלים ונעיצתן בצילינדרים.
באנגליה יצקו מיסבי טלטלים, התאימו תותבי small end, חרטו את גל הארכובה ואת הצילינדרים (המנוע הורחב מ 20OS ל 40OS) וערכו in line boring למיסבים הראשיים שסיפקתי אני. לסיום הרכיבו את המנוע “הרכבה קרה” – למשלוח.
את המנוע ששופץ במפרץ הכנסתי לתא המטען של מכוניתי והסעתי ישר לטינו.
אבל המנוע “האנגלי” נשאר בינתיים באנגליה: צריך היה לפרוץ חומה עבה של ביורוקרטיה וניירת כדי להביאו ארצה.
ועל כך בהמשך.