ספטמבר
04
תגיות
אסאד סבא חלבי – השותף.
חלב היא אחת הערים העתיקות בעולם, וככזאת עברה עליה כל תהפוכה שניתן להעלות על הדעת. כובשים באו והלכו. לא מעטים מהם הגיעו כשרוממות הדת בגרונם וחרב בידם. ותמיד השאיר אחריו הכובש התורן מאמינים מסורים לדתו התורנית. וכך חיו בה צד בצד מוסלמים על כל גווניהם עם נוצרים על כל כתותיהם ויהודים על עדותיהם (דווקא האשכנזים כונו בה “פרנקוס” והופלו בידי המזרחיים המיוחסים). רוב ימיה היתה חלב צומת מסחר חשוב, בהיותה עיר הניצבת על הדרך בין מזרח למערב. אבל במאה התשע עשרה הלכה העיר והתרוששה כתוצאה משרשרת אסונות, מגפות ומלחמות. מכה אנושה הוכתה כשנפתחה תעלת סואץ שההובלה בה היתה זולה משמעותית מן ההובלה בדרך היבשה.
בני חלב, מוסלמים נוצרים ויהודים החלו מהגרים ממנה בהמוניהם. רבים מהם עשו את שם עירם לשם משפחתם: חלבי (על משקל וילנאי – מוילנה, או צנעני – מצנעה). יש מבני חלב שזכו להצלחה מרשימה בארצותיהם החדשות. נג’יב חלבי, לדוגמה, היה טיס הניסוי הראשי של חיל האוויר האמריקאי, מנהל סוכנות התעופה הפדרלית (FAA) ויו”ר חברת התעופה פאן־אמריקן.
לימים היתה ביתו המשכילה (אדריכלית ומתכננת ערים) והיפיפיה ליזה לנור מלכת ירדן.
אסאד סבא חלבי היה בן למשפחה נוצרית פריסברטיאנית גדולה שהיגרה לירושלים מחלב. הוא נולד בירושלים ב-1905, ובהיותו בן תשע פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחיו הבוגרים הוברחו מן הארץ כדי להמלט מן הגיוס לצבא התורכי; אביו היה בין אלו שמתו מרעב. הוא נאלץ לעזוב את בית הספר “ולצאת לחיים”.
בניית בית ברקליס בנק בירושלים. עיריית ירושלים תשכון בקומה שתבנה מעליו. הבנק הלווה לעיריה את הכסף להקמת הבנין.
שנים אחדות אחר-כך.
כזכור, עם המנדט הבריטי החלה תקופת שגשוג וגידול עצום באוכלוסיה ובכלכלה בארץ. רק כדוגמה – בין 1923 ל־1924 הכפילה תל־אביב את אוכלוסיתה! ובניגוד לתקופת העליה הגדולה של שנות החמישים, בה רוב העולים הגיעו בחוסר כל, בקושי בגדם לעורם, והיו תלויים לחלוטין בחסדי (ויכולת) המדינה – לא מעט מן העולים של שנות העשרים היו אנשים בעלי אמצעים שיכלו לבנות את ביתם בכספם שלהם, במקום בו בחרו לבנות אותו, ולפתוח לעצמם עסקים מניבים. התאוששות היתה גם במגזר הערבי בארץ: השוק לתוצרת החקלאית גדל, שוק העבודה גדל, הון רב זרם לכיסי האפנדים שמכרו קרקעות ליהודים (בין המוכרים הגדולים היו המופתי חג’ אמין אל־חוסייני, המנהיג והסופר מוסא עלמי, ראש עיריית עזה, פחמי אל־חוסני והשייך אל־סעיד, ראש שבט העזזמה – אבל זה כבר נושא בפני עצמו). גם הצבא והממשל הבריטיים, ואנשיו, היו לקוחות כבדים וטובים. כאנשי עסקים זריזים, נצר לשושלת סוחרים, הבינו בני חלבי כי העתיד הוא בשוק הרכב, והחלו ב – צמיגים.
דפדוף בעיתונים הרשמיים של התקופה מעיד על הקשר בין החלבים וענף הצמיגים.
ברשימת המי־ומי בירושלים הזאת, בענף הרכב, אנו מוצאים (ואני מתרגם) את “האחים א. חלבי ושות’ – צמיגים”, שער דמשק, טל’ 472; את ״חלבי ושות’ ״ שער דמשק טל’ 861 ת.ד. 562 (לא מצויין במה עוסקת חברה זו, אלא רק שהיא בענף הרכב, ראו בהמשך); שתי החברות הללו פונות מזרחה, להרי הזיתים והצופים ולוואדי ג’וז, וגם את “חלבי, ג’ ” הסוכן הירושלמי של “אוברלנד ונאש” , רח’ ממילא , טל’ 43 ת.ד. 457. הפונה מערבה, ונמצאת מערבית לשער יפו. הסוכן הלז הוא ג’מל חלבי, וגם ברשותו נמצאת פנצ’ריה ברח’ ממילא
עיון נוסף ברשימה הזו מעיד על משחק “כסאות מוסיקליים” בין היבואנים והסוכנים השונים בענף הרכב. סוכן ביואיק וג’נרל מוטורס הוא עתה פרדריק וסטר, בעלה של ברטה ספפורד, ביתה של אנה הנביאה. שער יפו, טל’ 100. (בבעלותו גם “המוסך המרכזי” למכוניות דודג’)
בחידוש צמיגים עוסקים יהודים: רבה את וינשל, מרחוב יפו, בית סולומון.
אז במה עוסקת חברת ג’ חלבי ושות? פרסום של חברת גרהאם־פייג’ עונה על השאלה:
(לפני כמחצית השנה צצה בארץ משפחה המקיפה את העולם במכונית מתוצרתם שבאותם ימים; מכונית חזקה).
(באותו עמוד מופיעים גם, בלי שום קשר לעולם הרכב, גם אחדים מנכבדי בית־הכרם: הסופר קדיש סילמן, איש היעור וגאולת הקרקע יוסף ויץ והמחנך חיים זוטא – לאיש מהם עוד לא היה טלפון. לדוד ילין, מחדש השפה העברית ומיסד הסמינר למורים – היה! טל’ 579.)
בפרסום נוסף כבר מחולקים עסקי הרכב למדורים:
במדור סוכנויות ומפיצים אנו מוצאים שוב את ג’ חלבי ושות’ , סוכני אוברלנד ונאש, ולראשונה את “לינד את חלבי” – צמיגי גודייר.
כיצד מצאו שניים אלה, לארס לינד ואסאד חלבי (להבדיל מג’מל חלבי!) זה את זה? וכיצד עברה נציגות גודייר מידיהם של האדונים בקרי וחורי לידיהם של לינד וחלבי?
הטבלה הבאה (לקוחה מאתר ספריית הקונגרס המוקדש לצלמי האמריקן קולוני) תסייע בידינו להבין את מהלך הדברים:
אנו רואים כי לארס לינד הצטרף למחלקת הצילום כבר כשהיה בן 9, והתמיד בעבודתו שם עד שהיה בן 26, סמוך לכיבוש הבריטי של ירושלים.
אז הוא עובר לעסוק בארכאולוגיה, בחפירות באשקלון ובמגידו. ציינו כבר כי המשלחת אליה הצטרף הייתה מן האוניברסיטה של שיקגו (העיר ממנה הגיעה כת הספפורידים) אבל לא הזכרנו כי המימון הגיע מהטייקון האמריקאי רוקפלר. אצל אחדים מהקוראים כבר מתנחש עכשיו מה שיכתב באחד הפרקים הבאים, כשנכיר חברים נוספים בצוות הצלמים, את האחים אלבינה…
גם אל קשר מפתיע בין לינד, עתיקות אשקלון ורובר ארץ־ישראלי אחד עוד נגיע.
ב 1920 עורך לינד, בעל ההשכלה הפורמלית המפוקפקת, תפנית מפתיעה: הוא הופך למנהל בית־הספר של הקהילה!
זה נמשך שנה אחת בלבד, ובשלוש עשרה השנים הבאות יהיה מנהל המוסך של סוכנות דודג’ בירושלים, שבבעלות האמריקן קולוני. הקשר מתחיל להתבהר.