תגיות
יד ראשונה מרופא (ו')
בפרק הקודם נפרדנו מהטורר עם זוג כנפיים קדמיות ורדיאטור שפורקו ממנו כמכלול אחד.
עכשיו הגיע הזמן להפריד בין הדבקים, לתהות על קנקנם ולעשות את אשר דרוש לעשות (כמו שאומר גריסון קילר בשירו “אבקת חלב” המוקדש לרווקים הנורבגים במינסוטה).
בקטלוג החלקים של רובר 12 מופיעה הפרישה הבאה של הרדיאטור וסביבתו:
ממנה ניתן לראות כי הרדיאטור (131) נשען על תומכי הכנפיים הקדמיות (146, 135) הנסמכים מצדם על התושבת 136, הניצבת על טבלת המרווח 137 ופחית המרווח 138.
פעם גם העולם עמד על ארבעה פילים שעמדו מצידם על וכו' וכו'.
הכנפיים הופרדו מהרדיאטור בקלות (ברגים חדשים, גם ללא חלודה וגם לא ממש מהודקים). נספר עליהן בפרק הבא. בידינו נשאר הדבר הבא:
שניתן לזהות בו את 135 ו 146 חובקים את הרדיאטור ומהודקים בחוזקה זה לזה.
על אשיית המכונית נשאר הדבר הבא:
שקל לזהות בה את התושבת 136 חדשה ובמצב מקורי. אבל טבלת המרווח והפחית שלה – יוק.
אני לא סתם מזכיר את שני החלקים הלכאורה זניחים הללו. כל מ"מ מהם קובע את מידותיהם של מכסי המנוע העליון והצדדיים. תשאלו את אלון ודפנה.
ניסיתם פעם להקים מאהל של אוהלי סיירים בשלשות? זה פחות או יותר האתגר – הזזה של יתד אחד גוררת הזזת כל יתר היתדות.
בדרך כלל מספיק לשחרר את הברגים המחזקים את כל החלקים הללו זה לזה כדי להפריד ביניהם. אבל לא הצלחנו לפתוח את הברגים הללו. ויש לנו נסיון כלשהו בשחרור ברגים.
אבל אחרי אקרובטיקה מסויימת הצלחנו להפריד את הרדיאטור מהחלקים הכרוכים בו:
הם היו עטויים בשכבות עבות של צבע מתקלף, בוץ, חלודה וחומר פחחים, וברור היה שקודם כל יש לנקות אותם היטב לפני המשך הנסיון לפרק אותם. מן הראוי אולי היה לשלוח אותם לניקוי חול, אבל להיכן נעלם יגאל, היכן הם מנקי החול?
בחרתי איפוא להסיר את השכבות הנ"ל בעזרת מסיר צבע ומברשת חשמלית, ואחרי כן הסרת חלודה בחומצה וגלוון ב"תרשיש".
כך נראו החלקים אחרי הטיפול הנ"ל:
ובפרופיל, לפני ואחרי:
במבט מקרוב חיבורי החלקים זה לזה נראים כך:
ומסתבר כי הברגים הללו רותכו זה לזה.
לא רק זה. מנשא הכנפיים\רדיאטור הזה עבר, לא פעם כנראה, טיפול אגרסיבי של נפח הכפר:
מה עושים? מצד אחד – איכסה. מצד שני, חזית הטורר נראתה יפה מאד, וכל חלקיה מותאמים יפה־יפה זה לזה.
כשחזרו אותם חלקים עצמם מניקוי החול ב 2011 (שיפוץ 26-453) הם נראו כמו חדשים, ללא פגם:
אך זה לא מנע קשיים גדולים בהרכבה מחדש של המכונית, וכוונים קשים, חוזרים ונשנים, רוויי חיתוך, ריתוך והשחזה מחדש של הכנפיים ומכסה המנוע:
החלקים עצמם נסתרים מן העין. הוחלט, בשלב זה לפחות – לא לפרק, לא לגעת.
וכן, גם לא להוסיף את 137 ו 138 הנעדרים.
נעבור לרדיאטור.
ראשית, הופרד מהמעטה והשבכה שלו, שהם במצב טוב:
הם יהיו במצב נפלא אחרי ציפוי בכרום מחדש.
אבל הרדיאטור, אוי, הרדיאטור כבד. רדיאטור מברזל. רדיאטור חלוד מברזל בן 70. בשנת 1947 שרר בבריטניה מחסור חריף בנחושת (ועודף באלומיניום). אי לכך נוצרו רדיאטורים מברזל וכבלי חשמל בעלי גידים מאלומיניום.
אגב, גם החבק התחתון של הרדיאטור אינו מקורי ויוצר לו תחליף מוצק על ידי אותו נפח כפרי:
רדיאטור מברזל מצליח אולי לספק קירור נאות למנוע באנגליה השטוחה והקרירה, אך אינו "מתאים לתנאי הארץ". מסרתי אותו מיד להחלפת הרשת, והרי הוא כבר בינינו, מצפה בשקיקה למלא את תפקידו!
"נפח כפרי" 🙂