Clatch woes – 3

בפרק הקודם ראינו כי הכח הדרוש לשחרור דיסקת המצמד בטריומף TR6 נע בין 120 ל 200 קג, וכוח זה דרוש למנוע שהמומנט המירבי שלו הוא 22.6 קגמ. לעומתו, המומנט המירבי של מנוע הרובר הוא 9.7 קגמ, פחות מחצי. כמה כוח נחוץ כדי להפריד את המצמד שלו?

ברשותי שלשה סוגי מצמדים: המצמד המקורי, פטנט רוברpatentR

המצמד המשודרג” 1, שנלקח מפורד טרנזיט:

clutch-yashan

המצמד המשודרג” 2, שנלקח ממיצובישיפגארו:new-clutch-ready

גם לטרנזיט וגם לפגארו מומנט מנוע גדול בהרבה מאשר לרובר, והשאלה שמתעוררת היא עד כמה בא הדבר לידי ביטוי בכוח הנחוץ להפרדת המצמד. אם כוח זה גדול בהרבה מהכוח הדרוש להפרדת המצמד המקורי של הרובר, יסביר הדבר מדוע דוושת המצמד הנוכחית כה קשה ודורשת רגל של פיל, ואפילו תסביר בחלקה את הצירצורים שמצרצרת מערכת הדוושות החלושה בהדרשה לספק כוח גדול מיכולתה. האמנם?

ביקשתי מטינו לרתך אום גדול לזרוע הפעלת המצמד, והוא דייק במירכוזו באמצעות המחרטה. הרכבתי את הזרוע הזו לבית הפעמון המשמש אותי לבדיקות מצמדlahaz lahaz1

והרכבתי את המצמד הנבדק על המנוע הרזרבי הנמצא במחסן, ועליו את בית הפעמון המכיל את מנגנון הפעלת המצמד:

test

ועכשיו, באמצעות זרוע מדמומנט ומפתח גביע מתאים, אפשר היה לבצע את המדידה.

mom1

mom2

דרך חלון ההצצה שעל ביתהפעמון ניתן לראות את מזלג ההפעלה ומיסב הלחץ מפעילים את שמש מצמד הטרנזיט:

transit

ואת אצבעות מצמד הרובר:rover

ביד אחת לוחצים על זרוע מפתח המומנט ובשניה מנסים לסובב את הפיניון, עד שמזהים את נקודת השחרור.

והתוצאות נתונות בטבלה הבאה:

Force kg

Max. engine torque kgm

Actual clamp torque kgm

Measured release torque kgm

Clutch type

120

9.7

24

4.8

Rover Patent

240

13.8

48

9.6

Transit 65

360*

33.6

   

Pajero

המומנט הממשי שמפעיל מצמד הרובר על הדיסקה גדול פי חמש מהנמדד: זה יחס המנוף של אצבעותההפעלה שלו. יש להניח כי יחס דומה קיים גם בשמששל הטרנזיט כך שאין כל חשש להחלקה.

כיצד מחשבים את הכוח המופעל על מיסב הלחץ מתוך מדידת המומנט? זאת עושים על ידי ידיעת אורך זרוע ההפעלה שלוgearbox-case

אורכה 0.04 מטר ומכיוון שהכוח על המיסב הוא המומנט חלקי האורך כדי לקבלו יש להכפיל את המומנט הנמדד ב-25.

המסקנה היא שלכל אחד מהמצמדים המשודרגיםדרוש כוח כפול או משולש להפעלתו מאשר זה שמערכת הדוושות תוכננה לספק.

המדידה המתוארת למעלה מאפשרת גם למדוד את טווח המרחק שמיסב הלחץ מסוגל לעבור על הפיניון והוא כ 1.5 סמ; המרחק שצריך המיסב לעשות בין נגיעה באצבעות (או בשמש) ובין שחרור המצמד הוא כ-5 ממ – כמו במצמד הטריומף TR6 וכנראה גם בהרבה מצמדים אחרים.

יחס המנוף הכללי בין מיסב הלחץ והדוושה הוא 12. מכאן שבמצמד המקורי של רובר יש להפעיל כוח של 10 קג כדי לשחרר את המצמד (כמו בטריומף), כפליים מכך במצמד טרנזיט ופי שלושה במצמד פגארו.

ישנם גרויים שאנו מגיבים להם באופן לוגריתמי (כמו עוצמת קול או אור) ובהם גידול של פי שלושה בעוצמה אינו בעייתי: אנו חשים בקושי שינוי של 50%. וישנם שינויים שאנו מגיבים אליהם באופן לינארי מאוד: למשל עליה במשקל, או להבדיל, עליה במשכורת. מתארים לכם עליה של פי שלושה במשקל, בגובה או במשכורת? שינוי בכוח נמנה על אלה.

אך בזאת לא מסתיימת הבעיה.

רובר 10 תוכננה כמכונית בעלת הגה ימני. פירוש הדבר, בין היתר כי דוושת הגאז קרובה לצד המכונית ודוושת המצמד (3) קרובה למרכזה, דהיינו לתיבת ההילוכים. זרוע ההפעלה של המצמד מורכבת בצד ימין של תיבת ההילוכים במרחק (אנכי) של כ-8 סמ מהדוושת המצמד, המרוחקת מצדה 8 סמ מדוושת המעצורים.maintanence1

אחרי המלחמה נאלצה רובר לפנות לשווקי יצוא ולהסב בחופזה, כמעט באילתור, את המכונית להגה שמאלי. זרוע ההפעלה של המצמד עוברת לצידה השמאלי של תיבת ההילוכים, אבל עכשיו דוושת הגאז דווקא היא הקרובה למרכז המכונית, ודוושת המצמד היא הרחוקה ביותר ממנו. מרחקה מזרוע ההפעלה גדל ל 16 סמ , והמשיכה צריכה להערך בזווית חדה מדי.  רובר פתרה בשעתה את הבעיה שמעורר המעבר מימין לשמאל על ידי שימוש בכבל מצמד. אבל לא רק שכבל זה אבד ואיננו, אלא שאת המקום המיועד לו תפסה משאבת הבלמים ההידראולית (26-453 הוסבה איאז בשנות החמישים למעצורים הידראולים). אחדים מהנסיונות להפעיל את המצמד ללא כבל וללא התייחסות לשינוי הזווית הניבו צורך בהגדלה ניכרת של הכוח הדרוש להפעלת הדוושה – בנוסף על כל יתר ההגדלות שנימנו למעלה.

על נסיונות אלה, ועל שיפורים אפשריים בהם – בפעם הבאה.

NEXT: תלאות ד’.

PREV:  תלאות ב’.