כמה מילים טובות.

פורסם על ידי lulisml בתאריך 6 ביולי 2013 ב-1 Rover 10 26-069, Rover 10 26-453 | תגובה אחת

הנה כמה מילים טובות. לא אכלו לי לא שתו לי לא לקחו לי מה שמגיע לי לא למה לכולם כן ורק לי לא, אלא מילים טובות.

א. מזה כמה וכמה שנים מופיעה בהתמדה ב eBay הזמנה לקניית מצתים (פלגים) יעודיים לרובר 10. המוכרת היא חברת Historic Car Parts שזוכה בדרך כלל לניקוד גבוה ביותר על ידי הקונים. אבל כבר מזמן השגחתי בכך שהפלגים שהם מציעים למכירה הם מסוג short reach בעוד שהפלאגים בהם אני משתמש, מזה הרבה מאד שנים, הם מסוג long reach.

כשרק קניתי את 26-069, בשנת 68, היא זללה שמן כמשוגעת והפלגים שהיו מורכבים בה היו מסוג short reach. כשהסתיים האוברול הראשון אמר לי שמואל (שהיה באותן שנים המומחה מס' 1 לרובר בארץ) בחגיגיות: הפלאגים שהיו מורכבים אצלך עד עכשיו מתאימים למכונית שאוכלת שמן. האלקטרודות שלהם מסתתרות מהשמן בתוך הקדח שאינן מגיעות לקצהו. אבל מעכשיו אתה יכול לחזור לפלאגים הארוכים המשפרים את הבעירה.

די תמהתי למראה המודעות הללו ב eBay ולא רכשתי את הסחורה. בפורום של ה RSR (מועדון הרובר הבריטי) לעומת זאת, התעוררו אחת לכמה חודשים, דיונים ארוכים בנושא: "מהם הפלאגים הנכונים לרובר מסדרת P2 – ארוכים או קצרים?”

עד שפעם אחת, בהיסח הדעת, קניתי את הפלאגים הללו. מילות הקסם "פלאגים לרובר 10” פעלו עלי את פעולתן, ודי כעסתי על עצמי כשקבלתי את הסחורה הלא-מתאימה.

זמן לא רב אחרי כן נסעתי לביולי, ושם, באחד הדוכנים מצאתי סט של ארבעה פלאגים NOS מטיפוס לודג' CB14 – הפלאגים האורגינליים של רובר 10!

כשחזרתי הביתה השוותי בין אורכי הפלאגים השונים:

והתברר כי הפלגים "הארוכים" המודרניים ארוכים במילימטרים אחדים מהם, והקצרים קצרים מהם בכסנטימטר. הפלאגים שמכרה לי Historic Car Parts בהחלט לא מתאימים לרובר 10.

כשהגיעה העת לחלק ציונים למוכרים ב eBay הענקתי ל Historic Car Parts את הציון neutral. לא רציתי לפגוע בהם על ידי מתן negative אבל בהחלט לא הגיע להם positive.

למחרת קבלתי מהם email נזעם ובו תבעו להבין מדוע הסתפקתי ב-neutral בעוד אלפים מלקוחותיהם העניקו להם את הציון positive ("אתה מתנשא!”). עניתי להם בקצרה כי הפלאגים שמכרו לי קצרים מדי. להפתעתי הם הגיבו מייד וטענו כי הם עומדים על כך שאלו הפלאגים הנכונים, ופלאגים ארוכים יותר יבצבצו מהראש ויפגעו בבוכנות.

לא התעצלתי, הרכבתי פלאג בעל הברגה ארוכה באחד הראשים הרזרביים שברשותי, וצילמתי באופן המראה כי הפלאג אינו בולט מתוך הראש ושלחתי להם את התמונה. איתה שלחתי גם את תמונת שלושת הפלגים שלמעלה, עם CB14 במרכז.

כבר למחרת התברר כי החברה האלה אינם דפנסיביים, ומסוגלים להתמודד עם ביקורת. הכיתוב המלווה את המודעות שלהם השתנה מיידית וציין כי אלו פלאגים קצרים ויתכן כי הם שונים מהפלגים המקוריים ברובר 10.

במקביל הם כתבו לי כי פנו לצ'מפיון לבירור יסודי של העניין. בארכיון של החברה המהוללת הנ"ל ישנו תיעוד מוסמך של הסוגיה.

לא עברו ימים אחדים והמודעות של Historic Car Parts השתנו בתכלית. מעתה הן נחלקו בין מודעות לפלאגים עבור רובר 10 מהשנים 34-35 (קצרים) והשנים 39 – 47 (ארוכים). גם סוגי הפלאגים השתנו והפכו לקרים יותר מהקודמים.

אבל בזה לא הסתיים הסיפור: מ-PayPal קיבלתי הודעה לקונית על חבילה שנשלחה אלי, ולא על חשבוני. כשהגיעה החבילה מצאתי בתוכה ארבעה פלאגי צ'מפיון ארוכים, לרובר 10, ואיחולים מ-Historic Car Parts.

עוד באותו עניין:

אז כל הכבוד לכם, שם בהיסטוריק.

ב. אחד הדברים שלא מצאו חן בעיני, עם סיום השיפוץ, הוא התנהגות ההגה. למרות כל מאמצי ולמרות ההשקעה הכבדה, התוצאה לא עונה על ציפיותי. ומכיוון שברשותי הגה רזרבי, מורשתה של 30-374

החלטתי לשפץ אותו. אספתי את כל חלקיו ואז התברר לי האום הראשי אבד. כזכור זה הגה מסוג "בורג-ואום" ובלעדי חלק מרכזי זה אין שיפוץ. מהיכן משיגים אום כזה?

על פניהם נראו הסיכויים קטנים עד אפסיים. בסך יוצרו 300 מכוניות מהסוג הזה, וכולן, כמובן, יוצאו מאנגליה והתפזרו ברחבי תבל. מי יחזיק, אצלו במלאי, למעלה ממחצית המאה, חלקים שהביקוש להם קרוב מאד לאפס?

אבל אני לא מהמתייאשים בקלות. שקלתי את כיווני הפעולה האפשריים:

1. למצוא בעל-מקצוע שיחרוט אום כזה. לפני כעשרים וחמש שנה מצאתי אחד כזה בחיפה. אולי קיים עוד אחד כזה, כיום, בארץ? פניתי לאחדים ונבעטתי מהם החוצה בזריזות.

2. למצוא מכונית אחרת בעלת אום זהה. זה לא בלתי אפשרי כפי שזה נשמע: הגה Douglas-Burman היה מכלול נפוץ בין המכוניות האנגליות של התקופה. באירוע של מועדון החמש פגשתי באיציק קובל ובלנד-רובר סדרה 1 הנהדר שלו, עם הגה שמאלי. גם הלנדרובר הזה מצוייד בהגה מתוצרת Douglas-Burman, אז אולי? השוונו את כוון תנועת זרוע ההגה והיא זהה (בלנדרובר LHD וברובר 10 LHD). אז יש סיכוי…

איציק באדיבותו הסכים להשאיל לי אום לבדיקה – ואכן, הוא מתאים! זה האום!

עכשיו נשאר למצוא היכן ניתן להשיג אום חדש של לנדרובר כזה. הלנדרובר יוצר במספרים גדולים בהרבה מהרובר והוא גם מכונית נחשקת מאד ולכן הסיכויים להשיג אום בערוץ הזה גדולים, או לפחות גדולים יותר מהסיכוי להשיג אום של רובר. פניתי לחיפוש והמקום ראשון בו ניתקלתי היה  ICS

ולכאורה אין מקום מבטיח מזה. ICS טוענת כי כשנסגרה חברת בורמן-דוגלס הם רכשו ממנה את הציוד הידע והזכויות, ואפילו אחדים מהעובדים הותיקים והמומחים עברו אליהם – והם יכולים ליצר תחליף לכל הגה שיצרה בורמן-דוגלס אי פעם, וכמובן את חלקיו. כתבתי להם, ואז חזרתי וכתבתי – ולא קיבלתי שום תגובה.

מה עושים? ממשיכים לחפש, כמובן. ואז ניתקלתי במודעה של  Simon Everret – העוסק בשיפוץ תיבות אלה ממש. כתבתי לו – מה כבר יש להפסיד? ותוך חצי שעה הגיעה תשובה. רק עכשיו קיבל סיימון ארגז מלא אומים כאלה שנוצקו במיוחד עבורו. גם בורג חדש מתאים יש ברשותו, ואם אשלח אליו את התיבה – הוא ישפץ בה גם את כל השאר והיא תחזור אלי כמו חדשה. המחיר שביקש עבור כל האופרציה הנכבדה הזו הוא 350 פאונד (כ 2000 ש"ח) – מחיר הוגן ביותר להחזרה של הגה ישן כל כך למצב של יציאה מהמפעל.

נשארו לי שתי סוגיות לפתור: הראשונה – איך להבטיח כניסת ההגה חזרה ארצה אחרי השיפוץ, והשנייה איך בכלל לשלוח אותו לאנגליה.

לקחתי איתי את תיבת ההגה הכבדה והארוכה (10 ק"ג משקל, 135 ס"מ אורך) ובלב מלא חששות ניגשתי לבית-הדואר המרכזי ביד-אליהו, למכס, למשרד העוסק ביצוא. הפנו אותי לעובדת חביבה בשם איריס. איריס בחנה את השטרונגול החלוד מכל עבריו, מילאה כמה וכמה טפסים, צילמה אותם והפקידה בידי העתק. עכשיו יש בידי הוכחה כי חלק רכב זה כבר נמצא בארץ כחוק, וכבר שולם עליו מכס. הודתי לאיריס ואמרתי לה כי אקח איתי את ההגה הביתה, ואנסה לארוז ולשלוח אותו.

“לא" אמרה איריס "אתה חייב לשלוח אותו עכשיו, ומכאן. כי אחרת מי יודע מה תשלח ולאן?” “אבל אין לי חומרי אריזה" אמרתי ואז באה ההפתעה הגדולה. "אנחנו נעזור לך" אמרה איריס, והלכה לאיזה מחסן וחזרה עם כמה קרטונים וזוג מספריים. התחלתי לגזור את הקרטונים ולנסות ליצור מהם קרטון אחד שיכיל את תיבת ההגה. “עזוב" אמרה איריס "בוא נלך ללב, הוא עושה את זה הכי טוב". וכך הלכנו, שיירה קטנה, עם איריס בראש נושאת קרטונים טפסים ומספריים, ואני עם מוט ההגה החלוד וגליל של נייר דבק, ממשרדי המכס לדלפקים של דואר חבילות. והסתבר כי לב הוא האיש הממונה על מישלוח חבילות – הוא ולא אחר. לב התנדב לעזור בלי לחשוב פעמיים. במומחיות רבה גזר קרטונים, עטף את ההגה בהרבה נייר עטיפה, וייצר אריזה לתפארת. המשלוח עלה 200 ש"ח והיום כבר הודיע לי סיימון כי ההגה הגיע אליו  והשיפוץ יסתיים בעוד שבועיים.

היאומן?

אז תודה לאיריס ולב מהמכס\דואר חבילות על טיפול למופת בלקוח.

ג.

החזרתי את 26-453 מההשקה ושבתי לנוקיה להחזיר את 26-069. למחרת בבוקר ניסיתי להזיז את הג'ינג'ית ממקומה והתברר לי כי איבדתי את המפתח שלה. חיפשתי בכל מקום – ואין. ההתרגשות ופיזור הדעת עשו את שלהן. כתבתי לפרדי וביקשתי מפתח. ביום שני ניגש פרדי למשרד הדואר בסטוק-און-טרנט שבצפון אנגליה ושלח לי מפתח. ביום רביעי הונח המפתח בתיבת הדואר שלי. אז תודה לפרדי ולדואר.

ותודה לכל המברכים לרגל ההשקה. ריגשתם אותי מאד.