
תגיות
האוצר של שמואל – ד’.
בשנות החמישים שרת מוסך שמואל עשרות אחדות של מכוניות רובר מסדרה P2 שהתרוצצו אז בכבישים. בלי להכנס כאן לפרטי פרטים טכניים, סביר שכל אחת מהן נזקקה להחלפת סט תותבים (שני זוגות) ל-king pins פעם בשלוש שנים. מכאן שהתצרוכת השנתית עמדה על כ 8 – 10 סטים, וזה פחות או יותר המלאי שהיה כדאי לשמואל להחזיק. זכרו כי בין אם מדובר בהזמנת תותבים מיצור מקומי או ביבוא – כרוכה כל פעולה כזאת בהרבה התרוצצות, ביורקרטיה, התמקחות ולוחות זמנים מעורפלים, ולכן טוב שיהיה מלאי סביר תחת היד.
באמצע שנות הששים, כשהמכוניות התקרבו לשנתן העשרים, וכשכבר הותר יבוא מכוניות חדישות ומשוכללות בהרבה ארצה, החלו הרוברים הנ”ל לרדת בקצב מואץ מן הכביש, כמעט בבת-אחת, כפי שעשו הדינוזאורים ששים-וחמש וחצי מיליון שנים לפניהם – ושמואל נתקע עם המלאי לשנה. הרי הוא לפניכם:
8.5 סטים של תותבים ל king pins – אלו הידועים בשפת המכונאים כ”קימפינים”. הלקוח האחרון שלהם הייתי כנראה אני, בטסט של שנת 68. הרי פרטים מתוך החשבון שהגיש לי שמואל אז:
פרטים |
תשלומי חוץ וחלקים |
מחיר העבודה (ל“י) |
הכנה לטסט – הסדרת פרונט סידור והחלפת קינפיז, תיקון תפוחי ההגה + החלפת תפוח מחודש למוט מרכזי + חיזוק אוזניות הקפיצים + החלפת מיסבים וגריז חדש |
75 |
סט קינפיז ובוקסות |
28 |
חלקים אחרים המתבלים במהירות רבה יחסית הן משאבות המים. אבל מדוע היה צריך שמואל 11 צירים למשאבות הללו?
הם כמעט ולא מתבלים לעולם.
אל תסיקו מן התמונות כי אלו הם צירים חלודים ופסולים. פשוט, הם עדיין מצופים בשמן השימור שלהם, המכוסה בהרבה אבק. את השניים הקיצוניים משמאל ניקיתי קלות, ובצידם הציר שפירקתי לא מזמן ממשאבת המים של 26-069 שקרסה אחרי מי יודע כמה שנות שרות.
הנה ציר “חדש” מצוחצח ובצידו המשומש:
ברור שהחדש במצב טוב יותר, אבל גם הישן שמיש עדיין. החלקים העיקריים המתבלים במשאבת המים הם המקשרים (בין המשאבה והמנוע, המשאבה והרדיאטור) העשויים מאלומיניום, והאטמים – ואת שארית המלאי שלו של חלקים אלו מכר לי שמואל אי-שם בשנות השמונים. באחרונים מהם השתמשתי בשיפוץ שערכתי לא מכבר למשאבת מים.
חלקי משאבת מים של רובר P2. המקשרים C ו B הם מתוצרת שמואל, והאטם הטרמי נמצא בקופסה המקורית שלו, וגם הוא נקנה משמואל. יחד עם עוד שנים. “האחרונים” אמר לי שמואל. כיום ניתן להשיג אטם כזה אצל מייק קולדרי תמורת 80 פאונד לפני משלוח ומיסים…
המסקנה מכל הנ”ל יכולה להיות כי כל מה שנותר ב”אוצר” הם אותם חלקים שהדרישה להם היתה נמוכה. “הלהיטים” אזלו. האמנם? הנה חלק של משאבת המים ששמחתי לגלות: אימפלר, במצב מצויין. כאן ניתן לראות אותו צד בצד עם האיממפלר שפורק ממשאבת המים שהגיעה עם 26-453:
אבל מדוע היה זקוק שמואל ל 13 דוחי-השמן הבאים?
הם כאילו מגינים על הפולי מזליגת שמן מנוע:
(פריט מס’ 10) אבל מעולם עוד לא פגשתי באחד כזה מקולקל. האם זו בשורה רעה לתכולת האוצר, כלומר הוא סתם לקט שיכחה ופאה ומכיל רק פריטים שלא היה להם ביקוש, ולא יהיה להם ביקוש?
התבוננו בפריטים 4, 5, ו 6 בתמונה הזאת. הנה הם:
אלו המיסבים הראשיים של רובר 10 – וזו התשובה לשאלה. ה”אוצר” בהחלט מכיל חלקים בעלי ערך, אבל לא רק.
המיסבים הללו מאובקים מאד – אבל הם סופקו על ידי רובר כ semi-finish, והם שונים ממיסבי הקליפה של מנועים מודרניים. הם יצוקים ממתכת לבנה ועבים הרבה יותר מהדרוש. בעת שיפוץ מנוע משחיזים את גל הארכובה ומודדים בדייקנות רבה את קוטרו. אחר-כך מרכיבים את המיסבים על הבלוק ללא גל הארכובה ומסירים מהם שבב עד שקוטרם הפנימי משתווה לקוטר החיצוני של גל הארכובה, בתהליך הנקרא In line boring. תהליך זה מבטיח כי שלושת המיסבים יהיו בעלי ציר משותף.
כך הם נראים לאחר החריטה:
אז שווה או לא? – לפעמים.
המשך NEXT