רובר 10: שפוץ מנוע כ”ד

עד שלא נתניע את המנוע לא נדע אם ועד כמה הצליח השיפוץ. לא רק זה – שיפוץ המנוע, לפי רובר, מסתיים רק כשהתבצעו פעולות אחדות לאחר שהותנע והגיע לטמפרטורת עבודה. לרוב מתבצע שלב זה כשהמנוע מורכב במכונית, או לפחות מורכב ב running chassis. בהעדר פלטפורמות פנויות כנ”ל, יש צורך לחשוב על משהו אחר – עמדת בדיקה. עמדה כזאת צריכה לספק למנוע את האביזרים והחומרים החיוניים לתיפקודו: דלק, מצנן (רדיאטור) ומי קירור, מפלט (“אגזוז” בפי מכונאים), סליל הצתה ומצבר. על המצנן – שהוא למעשה מחליף חום מים-אוויר – לעמוד בקירבת המאוורר כדי שיפעל כיאות. כמו-כן, צריכה העמדה להכיל מד טמפרטורה ומד לחץ שמן. גם, כמובן, כדי לספק מידע חיוני – אבל לא רק. ברובר אלו מדידים מכניים מסוג Bourdon  המחוברים ישירות לנקודות המדידה, ובלעדיהם – או בלעדי פקק מתאים – יקלחו מהמנוע סילוני שמן ומים.
עמדת בדיקה נמצאת ברשותי מזה שנים רבות.
הרי היא בפתח המחסן במיתר בסוף שנות השמונים:
meitar
ה”מרפסת” שלפני המנוע נועדה לשמש כבסיס לרדיאטור. והרי היא במוסך “הנכון” בחולון בשנת 2007:
nachon
כאן (בהעדר משאבת דלק) תלוי מיכל הדלק מעל המנוע, ומד לחץ-השמן\טמפרטורת-המים מתדלדל לו בירכתי המנוע. בצד ימין למטה ניתן גם לראות את קצה המפלט הצמוד לעמדת הבדיקה. לפני המנוע ניצב לו בגאון הרדיאטור, כמובן.
בשני המקרים נערכה הפעלת המנוע שעל עמדת הבדיקה באוויר הפתוח ובסביבה החיה בשלום עם שפכי שמן, נוזלי קירור, ריחות דלק וגזי פליטה של מנוע.
לא כך היה המצב הפעם. המנוע הורכב במרתף של בית מגורים. זה מנוע כבד מאד (משקלו למעלה מ 150 ק”ג) והוצאתו לחצר כרוכה באקרובטיקה ומאמץ לא מבוטלים. לבעלת הבית יש גינה קטנה ויפה הקרובה מאד לליבה ולא מתאים לה מנוע מחרחר בין הפרחים. החלטתי איפוא להפעילו במקום שהוא נמצא, תוך תשומת לב לפרטים הבאים:
1. גזי פליטה. אסור שאלו יפלטו בתוך המבנה.
2. דלק. מיכל הדלק יכיל כמות קטנה של דלק וימצא מחוץ למבנה, מחוזק למקומו.
3. התנעה נוחה, מדידים יציבים במקומם.
כדי להוציא את גזי הפליטה מחוץ למבנה הזמנתי צינור מאריך למפלט המוציא את הגאזים במעין ארובה דרך החלון:
aruba
פתרון דומה נמצא גם למיכל הדלק: צינור נחושת בקוטר 8 מ”מ הוביל אותו מהמיכל שבחוץ אל כניסת משאבת הדלק החשמלית שעל עמדת הבדיקה.
delek
הרדיאטור מקושר למנוע בשני צינורות גומי המחוברים לדודים העליון והתחתון:
rad
(השרשרת שייכת למנוף המשמש להרמת המנוע והעברתו ממקום למקום).
כך זה נראה מזווית אחרת:
emda1
כאן נראים חיבור הדוד התחתון, המצבר, סליל ההצתה, משאבת הדלק, המדידים וחיבוריהם, מתג ההצתה והסולנואיד וכן בקר טעינה; בין היתר הכוונה היא לבדוק את הדינמו המשופץ.
עכשיו התחיל מילוי איטי של נוזל הצינון (“מים ירוקים”) והתגברות על נזילות שונות – בעיקר חבקים לא מהודקים כראוי על צינורות המים.
בדיקה אחרונה, זהירה, היתה של המגעים (“פלטינות”) במפלג (“דיסטריבוטור”). וידאתי שכשהם סגורים ההתנגדות שלהם אפסית, וכשהם פתוחים ההתנגדות אינסופית. גם הקבל הראה סימני חיים. וכמובן, שהם מתחילים להפתח כשגלגל התנופה נמצא על הסימן FA (קידום הצתה).
סוף סוף היה הכל מוכן לניסוי ההתנעה.
מיכל של אבקת כיבוי הוצב בצידה של עמדת הבדיקה – מי יודע מה עלול לקרות?
ו…


אחרי שהמנוע הגיע לטמפרטורת עבודה נורמלית, לפי הוראות רובר, נערך שוב חיזוק ראש וכיוון שסתומים. כן, זה כולל פירוק הפסנתר והמצתים, חיזוק 18 ברגים לפי הסדר עם ידית מומנט, והחזרת הכל על מקומו. עכשיו הגיע תורן של בדיקות פרטניות בהן יבדקו ביצועי כל מיכלול ומכלול.
NEXT

PREV