בפרק הקודם נפרדנו מהטורר עם זוג כנפיים קדמיות ורדיאטור שפורקו ממנו כמכלול אחד.
עכשיו הגיע הזמן להפריד בין הדבקים, לתהות על קנקנם ולעשות את אשר דרוש לעשות (כמו שאומר גריסון קילר בשירו “אבקת חלב” המוקדש לרווקים הנורבגים במינסוטה).
בקטלוג החלקים של רובר 12 מופיעה הפרישה הבאה של הרדיאטור וסביבתו:
ממנה ניתן לראות כי הרדיאטור (131) נשען על תומכי הכנפיים הקדמיות (146, 135) הנסמכים מצדם על התושבת 136, הניצבת על טבלת המרווח 137 ופחית המרווח 138.
פעם גם העולם עמד על ארבעה פילים שעמדו מצידם על וכו' וכו'.
הכנפיים הופרדו מהרדיאטור בקלות (ברגים חדשים, גם ללא חלודה וגם לא ממש מהודקים). נספר עליהן בפרק הבא. בידינו נשאר הדבר הבא:
After separating the radiator complex from the wings, we had been left with the above.
שניתן לזהות בו את 135 ו 146 חובקים את הרדיאטור ומהודקים בחוזקה זה לזה.
על אשיית המכונית נשאר הדבר הבא:
This is what had been left on the car.
שקל לזהות בה את התושבת 136 חדשה ובמצב מקורי. אבל טבלת המרווח והפחית שלה – יוק.
אני לא סתם מזכיר את שני החלקים הלכאורה זניחים הללו. כל מ"מ מהם קובע את מידותיהם של מכסי המנוע העליון והצדדיים. תשאלו את אלון ודפנה.
ניסיתם פעם להקים מאהל של אוהלי סיירים בשלשות? זה פחות או יותר האתגר – הזזה של יתד אחד גוררת הזזת כל יתר היתדות.
בדרך כלל מספיק לשחרר את הברגים המחזקים את כל החלקים הללו זה לזה כדי להפריד ביניהם. אבל לא הצלחנו לפתוח את הברגים הללו. ויש לנו נסיון כלשהו בשחרור ברגים.
אבל אחרי אקרובטיקה מסויימת הצלחנו להפריד את הרדיאטור מהחלקים הכרוכים בו:
The wings stay had been welded together sometime in the past.
הם היו עטויים בשכבות עבות של צבע מתקלף, בוץ, חלודה וחומר פחחים, וברור היה שקודם כל יש לנקות אותם היטב לפני המשך הנסיון לפרק אותם. מן הראוי אולי היה לשלוח אותם לניקוי חול, אבל להיכן נעלם יגאל, היכן הם מנקי החול?
בחרתי איפוא להסיר את השכבות הנ"ל בעזרת מסיר צבע ומברשת חשמלית, ואחרי כן הסרת חלודה בחומצה וגלוון ב"תרשיש".
כך נראו החלקים אחרי הטיפול הנ"ל:
After acid cleaning and galvanization
ובפרופיל, לפני ואחרי:
before
After
במבט מקרוב חיבורי החלקים זה לזה נראים כך:
Close up
ומסתבר כי הברגים הללו רותכו זה לזה.
לא רק זה. מנשא הכנפיים\רדיאטור הזה עבר, לא פעם כנראה, טיפול אגרסיבי של נפח הכפר:
The village blacksmith contribution
מה עושים? מצד אחד – איכסה. מצד שני, חזית הטורר נראתה יפה מאד, וכל חלקיה מותאמים יפה־יפה זה לזה.
כשחזרו אותם חלקים עצמם מניקוי החול ב 2011 (שיפוץ 26-453) הם נראו כמו חדשים, ללא פגם:
The same parts: 1947 Rover 10 LHD
אך זה לא מנע קשיים גדולים בהרכבה מחדש של המכונית, וכוונים קשים, חוזרים ונשנים, רוויי חיתוך, ריתוך והשחזה מחדש של הכנפיים ומכסה המנוע:
Although the parts looked good, yet getting good looking results was difficult
measurements
החלקים עצמם נסתרים מן העין. הוחלט, בשלב זה לפחות – לא לפרק, לא לגעת.
וכן, גם לא להוסיף את 137 ו 138 הנעדרים.
נעבור לרדיאטור.
ראשית, הופרד מהמעטה והשבכה שלו, שהם במצב טוב:
Surround and grill
הם יהיו במצב נפלא אחרי ציפוי בכרום מחדש.
אבל הרדיאטור, אוי, הרדיאטור כבד. רדיאטור מברזל. רדיאטור חלוד מברזל בן 70. בשנת 1947 שרר בבריטניה מחסור חריף בנחושת (ועודף באלומיניום). אי לכך נוצרו רדיאטורים מברזל וכבלי חשמל בעלי גידים מאלומיניום.
אגב, גם החבק התחתון של הרדיאטור אינו מקורי ויוצר לו תחליף מוצק על ידי אותו נפח כפרי:
רדיאטור מברזל מצליח אולי לספק קירור נאות למנוע באנגליה השטוחה והקרירה, אך אינו "מתאים לתנאי הארץ". מסרתי אותו מיד להחלפת הרשת, והרי הוא כבר בינינו, מצפה בשקיקה למלא את תפקידו!
The radiator Which came with the car had an iron core. We replaced it with a copper core.