מרץ
04
תגיות
עסקי גוף ח’ – בולמי הזעזועים הקדמיים
כבר תיארנו הרכבת בולמי זעזועים טלסקופים במתלה האחורי ועכשיו הגיע תורם של בולמי הזעזועים הקדמיים.
לפני תחילת העבודה השתדלתי לדלות מכל מקור אפשרי את המידע על איזה בולם נחוץ, ובאיזו צורה יורכב.
סר איזיק ניוטון הזכור לטוב אמר בשעתו “לא הייתי רואה למרחוק אילמלי עמדתי על כתפי ענקים“. נאמן לגישתו החלטתי לבדוק לפני הכל מה עשו קודמי – תהא קומתם אשר תהא.
אחד מהם יצר “רובר 12 ספיישל” – מונח המתאר באנגליה בניית מכונית בתכנון וביצוע עצמי על אשיית רובר 12 (ובמידה ידועה גם הטורר על סדרת הייצור שלו בת 200 הפרטים הוא רובר 12 ספיישל). לאשיה הזו התאים הנ”ל בולמים קדמיים טלסקופים:
Telescopic shocks on a Rover 12 special
הוא גם החליף את המנוע המקורי, בן ה־48 כ“ס, במשהו חזק בהרבה ולכן בחר בבולמים קשוחים ומתכווננים מסוג GAZ. לענייננו חשוב לציין כי הוא השתמש ב“עין” המקורית המזדקרת מתוך הסרן הקדמי כנקודת המשען התחתונה לבולם. לזאת תוכננה. לנקודה העליונה בנה מסגרת מסורבלת למדי, בין השאר משום שהבולם בו בחר היה מסוג “עין מוט־הברגה“.
Top holder for “eye / thread “type shock
סיבה נוספת ניתן להבין מהתמונה הבאה:
Original. Implies a lot of moment unless the telescopic shock is inclined. Also note that the movement is 3d, and yet the vertical arm had to be welded
רוחבו של הבולם המקורי הוא 7 ס“מ, וזה המרחק שיצור הבולם הטלסקופי מן האשיה. על המסגרת יהיה איפוא להתנגד לעיוות שינסה ליצור המומנט – הניכר למדי.
מקרה מתועד אחר הוא רובר 20 מודל 1938 – אחת המפוארות והיקרות בסדרת P2.
Another version – on a Rover 20 1938. Two eyes type turning on the wrong direction (the spring moves back and forth)
גם כאן נעשה שימוש בעין המקורית, אך לא בצורתה המקורית, בה הקדח בעין ניצב לסרן הקדמי. קשה לראות זאת בתצלום, אבל ככל הנראה רותך בניצב לעין בורג בקוטר המתאים (9/16?). לצורת חיבור זו יתרון על הקודמת כי ניתן להטות את הבולם כך שהרווח בינו לבין האשיה יהיה מינימלי, ולא יווצר הצורך במסגרת אדירים כמו במקרה הקודם. אבל כאן מתעורר קושי אחר: כשקפיצי העלים הקדמיים מתפשטים ומתכווצים הם מניעים איתם את הסרן הקדמי לפנים ולאחור יחסית לאשיה. בצורת החיבור הזו צירי הסבוב של הבולם ניצבים לכוון התנועה שלו, מה שעלול לגרום לנזק.
העניין הוא, שגם בצורה השנייה נוצרת בעיה דומה המודגמת בתמונה הבאה:
In the other direction the telescope self compensate
מה עושים? החלטתי לבדוק מה הפתרונות המקובלים ברכב בעל ארבעה קפיצי עלים מן התקופה, וללכת בעיקבותיהם: למשל ג’יפ 42 או לנדרובר מסדרה 1. בשניהם הפתרון הוא חיבור הבולם כך שציר הסבוב שלו הוא קדימה–אחורה ולא ימינה–שמאלה.
ג’יפ:
Jeep
לנד–רובר:
Land Rover
אחרי שהתקבלה ההחלטה על צורת החיבור ניגשנו לבחירת בולם. מדידות העלו כי מרווח ההתפשטות שלו הוא כ־15 ס“מ (7 למטה ממצב רגיעה ו 8 למעלה). נפוץ מאד בולם כזה שאורכו המירבי כ־50 ס“מ – וכך הגיע לידינו המונרו החביב הבא:
Candidate (to be replaced later)
טינו מדד והכין את המסגרת העליונה, פשוטה ביותר, מפלדה בעובי 10 מ“מ:
Top adapter
החיבור התחתון נשאר כבמקור ל“עין” התחתונה, עם שינוי זעיר במפתח שלה. הרי היא מחוברת לבולם:
Ready to be fitted
הבולם מכווץ לערכו במנוחה לצרכי מדידה.
המסגרת העליונה במקומה:
Top adapter in place
הבולם מחובר אליה:
והנה הוא במקומו:
ולסיום מבט מלמעלה למטה:
יפה מאוד ,אהבתי !