יד ראשונה מרופא (י"ט)

פורסם על ידי lulisml בתאריך 19 באוקטובר 2017 ב-1Rover 12 tourer | השארת תגובה

אנו ממשיכים לעסוק בחלקי לוח המכשירים, המשך לתיאור שיקום מד הזרם הספידומטר,  מד גובה הדלק ועוד.

והפעם נעסוק בנורות הבקרה: רובר 12 מודל 1947 מצוייד בשתיים כאלו: בקרת ההצתה (מסובבים את מפתח ההתנעה ונדלק אור אדום) ובקרת תערובת דלק\אוויר (אור ירוק)

כמובן שלא מדובר בנורות בלבד אלא במכלול שלם הכולל בית נורה הניתן לחיבור ללוח המכשירים – ונורה. במשך השנים השתמשו ברובר (ובמכוניות אנגליות אחרות מן התקופה כגון MG, יגואר וכו’) בווריאציות אחדות על הנושא הזה:

וכולן כאחד השתמשו בנורה מק”ט 970:

שזה מפרטה:

ומיד נשאלות שתי שאלות: מדוע 2.5 וולט ולא 12 (מתח המצבר ברובר)? ואיך מחברים נורה של 2.5 וולט לרשת חשמל של 12 וולט?

התשובה לשאלה הראשונה נעוצה ביכולות הטכנולוגיות של התקופה ליצור נורות. אלו היו נורות להט בתוכן נמצא חוט טונגסטן דקיק המתלהט לטמפרטורה של כ 3000 מעלות צלזיוס כשעובר בו זרם חשמלי. גודל הזרם נקבע על ידי היחס בין המתח על הנורה להתנגדות שלה. ההתנגדות של מוליך חשמל יחסית לאורכו, ויחסית הפוך לשטח החתך שלו. בשנת 1947 לא היו מסוגלים ליצור חוט טונגסטן עמיד בקוטר קטן מעשירית מילימטר, וכתוצאה מכך בעל התנגדות של לא יותר מ־12 אוהם לס"מ. מבט בנורה מראה כי הצליחו להכניס לתוכה חוט כזה באורך סנטימטר אחד על ידי קיפולו בצורת V. החוט מגיע לטמפרטורה הדרושה כשזורמים דרכו 200 מיליאמפר, והמתח הדרוש לכך הוא כ 2.5 וולט בלבד. ההספק שצורכת הנורה הוא וואט אחד. כדי שבמתח 12 וולט יזרמו 200 מיליאמפר זקוקים לנגד שערכו 60 אוהם כלומר אם נחבר בטור למנורה שלנו נגד שערכו 48 אוהם נקבל את המבוקש.

המתח הנופל על הנגד גדול פי ארבעה מהמתח הנופל על הנורה ומכאן שגם ההספק שיתבזבז בו גדול פי ארבעה: ארבעה וואט. בשנות השלושים והארבעים היו נגדים שערכם 48 אוהם, ארבעה וואט – גדולים ומסורבלים, ואי לכך יצרו את הנגד הזה על ידי לפוף חוט התנגדות סביב בית הנורה. חוט זה (המצופה אמייל זהוב) נראה היטב בתמונה הבאה, של רפליקה מודרנית של WL3 ודומיה.

חוט התנגדות זה הוא עקב אכילס של WL3. עם הזמן הוא מתפורר; נוצרים בו נתקים והנורית חדלה לפעול. גם בעת הרכבה או פירוק קל מאד לקרוע אותו, או אולי יש לדייק ולהגיד כי קשה לא לקרוע אותו.

מה עושים? ראשית בזמן הרב שעבר מאז נוצר WL3 לראשונה התפתחה טכנולגיית ייצור הנורות ונוצרו נורות 12 וולט 1 וואט בגודל הרצוי. כל שנותר לעשות הוא "לקלף" את שרידי הנגד מגוף בית־הנורה ולהלחים מוליך בין שני קצותיו. הפעולות מודגמות בתמונות הבאות:

1 – הלחמת גישור

2 – החזרת המחבר למקומו

3 – החזרת הבידודים למקומם

אלא שכיום אין צורך להשתמש בנורת להט וניתן להחליפה בלד. החלקים הדרושים נראים בתמונה הבאה:

כדי לחבר את הלד לבית הנורה יש לכופף את מגעי המתאם שלו כמוראה בתמונה הבאה:

ניתן להשיג בפרוטות "חלון" צבעוני ללד שישווה לנורית הביקורת שלנו את הצבע הרצוי:

מניחים את החלון בתוך המכסה ונועלים אותו בעזרת הטבעת הקפיצית.

הרי הלד זוהר בתוך ביתו החדש:

מה עם הרכבת בית הנורה המשופץ בפנל המכשירים של הטורר?

כך נראה המקום המוקצה לכך בפנל:

שימו לב לשתי הלשוניות המיועדות לנעילת בית הנורה. קוטר החור הוא 19.5 מ"מ בעוד שקוטר התחליף המודרני ל WL3 הוא 20 מ"מ – מה שמקשה עוד יותר הרכבת התחליף המודרני בפנל.

אבל הרכבת בית הנורה המשופץ שלנו נערכת ללא קושי וללא פצירה:

לסיום מהדקים את קפיץ הנעילה ומאבטחים בטבעת ומגן טבעת (מעצבן!):

וכך זה נראה על הפנל הישן, בהרכבה לנסיון:

הפרק הבא NEXT

הפרק הקודם PREV