תגית: סיטרואן טרקסיון

אוקטובר 27

שירי

צביה, פרק ראשון. היכרות עם צביה, צפנית משארם א-שייך, ועם שירי, חיילת פואטית.  צביה, פרק שני חבילה פתאומית מרחוב בן־יהודה בתל־אביב לשארם בחוף הים האדום. צביה, פרק שלישי שסתומי סטילייט, סלניום רעיל ומסריח ומעריצה צעירה. צביה, פרק רביעי לירושלים ובחזרה, ועד מוות כמעט. צביה, פרק חמישי גסלה על אהבה לא צפויה צביה, פרק שישי בדרך […]

אוקטובר 26

צביה, פרק תשיעי.

30. בסוף 1972 עמדה תקופת האחריות על מכשירים שלנו להסתיים, אמרתי שאת הלילה הזה אבלה אצל הלקוח כדי להיווכח במו עיני שאמנם הכל ניגמר בשלום. ונסעתי לירושלים. בשלב זה בחייה כבר פלטה המכונית הגוססת תימרות עשן לבן. ככל שטיפסנו בהרים ירד לחץ השמן וירד בהדרגה. תיכף המנוע ישבוק. טלאי ערפל זחלו בכביש. אבל הגענו. החנתי […]

אוקטובר 26

צביה, פרק שמיני.

27. חודשיים נוספים עברו – ארוכים ועסוקים: חגים. פרשת שירי נגמרה, חשבתי לעצמי, ושום פצע לא העלה ארוכה. משהו חשוב בירושלים. מה מתאים יותר לנסיעה מבאר־שבע לירושלים מאשר הטרקסיון? יצאנו לדרך. אחר־כך לשעה התפצלו דרכינו: קבענו להיפגש שנית בחמש אחר־הצהריים, באקדמון אשר בגבעת רם. והימים כבר קצרים, מתקררים, אדמומית וסומק עולים בלחיי המערב כשאני מגיח […]

אוקטובר 26

צביה, פרק שביעי.

25. 16/7/72 הצנזורה הצבאית נבדק ע"י הצנזור יום ראשון שמחתי לשירו של לורקה שיאמר במקומי מכיון שאצלי גבר המערך הסמומי על המערך* המילולי ומילותי ההמומות לא היו יכולות לומר דבר. ומנין הסתממות זו שבמחשבותי איני יודעת אולי מן הנמלים הלבנות אשר נדמה לעיתים נמצאות בתוכי ומכרסמות מדי תתעוררנה וגורמות לי לעילפון כלשהו. שמי יהיה חסר […]

אוקטובר 22

צביה, פרק שני.

1. וכאילו נשכח הכל, נתכסה בשאון ימים. הפסח עבר, החמסינים התחילו, הדם בער. נגרר בחירוק שיניים אחרי האישה המחפשת משהו לדירה, לקן, ברחוב בן יהודה בתל־אביב. ובתוך השיממון הציצו הים וכתם ארגמן מתוך אחד הרחובות הצדדיים, וחנות ספרים. בן רגע הייתי בפנים, בוחן בעין זריזה מה חדש. כתם אדום לכד את מבטי: ספר קטן, אלתרמן […]

מאי 12

1978 – פרק אחד עשר

33. אחרי זה הוא היה מאד עסוק, עסוק יומם ולילה, לא היה לו זמן. נופר התמידה לצלצל למשרד שלו והמזכירה היתה נכנסת אליו תמיד עם אותו חיוך שותף סוד קצת מלגלג ואומרת “ההיא מנון זין שוב מצלצלת, להעביר?” בסוף אמר לה שביום שישי לפני הצהריים הוא צריך להיות באוניברסיטה בירושלים, אצל פרופ' קב־ונקי, ואם ישאר […]

מאי 11

1978 – פרק עשירי.

32. עדיין נשאר לה קצת זמן לפני שיהיה עליה לשוב לעיסוקיה. הם התנגבו, שבו והתלבשו, גללו את הכיסוי מעל המכונית וחזרו לשבת במושבים הקדמיים. נופר הוציאה מתיקה בקבוק זעיר של דוזרדין והשקתה אותו והוא שאל אותה מדוע היא מקפידה כל־כך להסיר את הטבעת מאצבעה לפני שהם מזדיינים. “אני לא ערומה לגמרי עד שאני לא מסירה […]

מאי 10

1978 – פרק תשיעי

27. כמה מוסדות מחקר חשובים באמריקה הזמינו אותו להרצות בפניהם, ומחר הוא עומד לטוס לשם. נופר, נ.ז. אלקטרוניקה, מצלצלת אליו ומבקשת שימצא גם לה מעט זמן לפני שהוא נוסע. “אני בוערת" היא לוחשת לשפופרת והוא לא בטוח כי מכבה־האש זה דווקא הוא. בתואנה כי עליו לסדר עוד משהו דחוף אחרון בתל־אביב הוא נוסע לירושלים. כתמיד, […]

מאי 09

1978 – פרק שמיני.

24. כולם בפלוגה כבר היו מעל גיל שלושים וחמש כשצה"ל החליט להסב אותה מחיל רגלים לחיל שריון. האימון נערך בג'וליס אבל מטעמי חיסכון רק בטנקים נייחים ודוממים. חיליק הרס"ר התערב עם רס"ר הבסיס, הסוס הלבן, שיש לו בפלוגה מישהו שיכול להתניע פקפק במשיכה אחת, בחצי משיכה אפילו. הוא וידא שמגיע דלק לקרבורטור ושהמשנק בפעולה, ואז […]

מאי 08

1978 – פרק שביעי

20. עבר שבוע? עברו שבועיים, שלשה? שוב ישיבה בתל־אביב, ואחריה קבעו להפגש סוף־סוף בביתה החדש, היא כל־כך רוצה להראות לו אותו. וכשהגיע כבר חיכתה לו, אבל בחוץ. “זלטופולסקי חזר מוקדם," אמרה בלחש "אז אמרתי לו שאני נוסעת העירה לקנות כמה רהיטים, בקושי יש לנו כמה רהיטים בבית החדש.” הוא לא ידע מה בדיוק מצופה ממנו […]

מאי 06

1978 – פרק חמישי

14. דרך העפר, דרך היערנים, טיפסה בתלילות בהר, מתפתלת בין האורנים, צולעת פה ושם בחריץ שטפון שפצע אותה. הוולוו פיגרה אחרי הצפרדע ונסעה בזהירות כפולה ומכופלת אבל כעבור דקות אחדות בלבד חנו שתי המכוניות זו בצד זו במערה יער קטן שבצד הדרך, ליד גרוטאת מכונה חלודה שבין כמה ערמות אשפה קופסאות שימורים ריקות ושקיות פלסטיק. […]

מאי 05

1978 – פרק רביעי

10. בבוקר הוא שב וחיבר את קו הטלפון וזה צלצל מיד. “טוב" אמר "אבל בואי ניפגש במחצית הדרך" “אבל אצלי כל־כך יפה, הבית החדש שאני רוצה להראות לך…" אמרה נופר. “אני לא חושב שהיית מצלצלת כל־כך הרבה פעמים רק כדי להזמין אותי לראות את הבית החדש,” אמר לה בלי כחל ושרק, “לא?” בעצם הוא חשב […]

מאי 04

1978 – פרק שלישי

6. למחרת בבוקר התיישב שוב לשולחן הכתיבה וסידר יפה את הניירות ואת מחשבותיו והניח את הסימפוניה החדשה, פרק ראשון בדו־מינור, על לוח הגרמופון, ושב והתיישב לשולחן הכתיבה. בדיוק אז צלצל הטלפון. הוא ידע שהצלצול אינו מכוון אליו, איש הרי לא יודע שהוא כאן, ולכן לא טרח להרים את השפופרת. אבל הצלצול נמשך ונמשך, ללא ליאות, […]

מאי 03

1978 – פרק שני.

4. אז הנה הוא על כיסא אביו יושב אל שולחנו מחזיק את עטו בידו ומנסה להבהיר לעצמו איך ומאיפה להתחיל. זאת תמיד שאלת השאלות. ממבנה האטום? מיסודות הספקטרוסקופיה? מתשתית האופטיקה? כל זה הרי כבר נאמר ונכתב עד תום ואין לו דבר להוסיף עליו. ממנו מצפים לחדשות, למה שמעבר להללו. והיכן הגבול, היכן הקו המפריד בין […]

מאי 02

1978 – פרק ראשון

1. פתאום היה נראה שהעניינים מסתדרים להם. שההבטחה הישנה, שכל־כך בוששה לבוא, עומדת להתגשם. התוצאות המזהירות של הניסויים האחרונים, הסודיים, עצרו את נשימת ההנהלה. תוצאות הפיתוח שכן הותרו לפרסום, התקבלו בהפתעה והתפעלות על ידי הקהילה המדעית הבינלאומית. הוצאת ספרים אמריקאית מכובדת כבר החתימה אותו על פרסום ספר יסוד בתחום. והוא חשב שזה הזמן לקחת חופשה […]