17. עברו שבועיים ויצאתי למשימה בעמק הירדן. עבדנו יומיים ובלילה ביניהם לנו במלון "פאר" טבריה. בעיון רב למדתי איך נשכר חדר במלון, ובכמה. חדר נאה, מעומלן סדינים ונקי. טרטור המזגן עזר להרדם כי החריש קול נחרותיהם. כשחזרתי למפעל חיכה מכתב על שולחני. “שבוע הספר העברי" הייתה החותמת.     * אהבתיך. תודה על אותיות ראינו, […]

8. ברחוב החבשים, בעיקול, לא הרחק מן הכנסייה, גרם מדרגות אחד מפולש, מדרגות אבן, מעקה ברזל מפותל, לפוף בגפן משתרגת, נפסק בשום מקום, לא מגיע, רק נפתח מעל העיר – שם חיבקתי את שירי, אימצתיה אלי, בחום ובחמלה, חש בצלעותיה הדקות, בדופקה המהיר, בשערה החם הרך המסולסל, בריחו הנעים, בצמרמורות שאחזוה בנשקה את פי, ידיה […]

33. אחרי זה הוא היה מאד עסוק, עסוק יומם ולילה, לא היה לו זמן. נופר התמידה לצלצל למשרד שלו והמזכירה היתה נכנסת אליו תמיד עם אותו חיוך שותף סוד קצת מלגלג ואומרת “ההיא מנון זין שוב מצלצלת, להעביר?” בסוף אמר לה שביום שישי לפני הצהריים הוא צריך להיות באוניברסיטה בירושלים, אצל פרופ' קב־ונקי, ואם ישאר […]

32. עדיין נשאר לה קצת זמן לפני שיהיה עליה לשוב לעיסוקיה. הם התנגבו, שבו והתלבשו, גללו את הכיסוי מעל המכונית וחזרו לשבת במושבים הקדמיים. נופר הוציאה מתיקה בקבוק זעיר של דוזרדין והשקתה אותו והוא שאל אותה מדוע היא מקפידה כל־כך להסיר את הטבעת מאצבעה לפני שהם מזדיינים. “אני לא ערומה לגמרי עד שאני לא מסירה […]

27. כמה מוסדות מחקר חשובים באמריקה הזמינו אותו להרצות בפניהם, ומחר הוא עומד לטוס לשם. נופר, נ.ז. אלקטרוניקה, מצלצלת אליו ומבקשת שימצא גם לה מעט זמן לפני שהוא נוסע. “אני בוערת" היא לוחשת לשפופרת והוא לא בטוח כי מכבה־האש זה דווקא הוא. בתואנה כי עליו לסדר עוד משהו דחוף אחרון בתל־אביב הוא נוסע לירושלים. כתמיד, […]

24. כולם בפלוגה כבר היו מעל גיל שלושים וחמש כשצה"ל החליט להסב אותה מחיל רגלים לחיל שריון. האימון נערך בג'וליס אבל מטעמי חיסכון רק בטנקים נייחים ודוממים. חיליק הרס"ר התערב עם רס"ר הבסיס, הסוס הלבן, שיש לו בפלוגה מישהו שיכול להתניע פקפק במשיכה אחת, בחצי משיכה אפילו. הוא וידא שמגיע דלק לקרבורטור ושהמשנק בפעולה, ואז […]

20. עבר שבוע? עברו שבועיים, שלשה? שוב ישיבה בתל־אביב, ואחריה קבעו להפגש סוף־סוף בביתה החדש, היא כל־כך רוצה להראות לו אותו. וכשהגיע כבר חיכתה לו, אבל בחוץ. “זלטופולסקי חזר מוקדם," אמרה בלחש "אז אמרתי לו שאני נוסעת העירה לקנות כמה רהיטים, בקושי יש לנו כמה רהיטים בבית החדש.” הוא לא ידע מה בדיוק מצופה ממנו […]